שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן ל״ג (ב׳)

והנה במ"ש דבכתובה לא שייך שעבוד הגוף נתבאר לי דבר חדש במ"ש הרשב"א בחידושו לקידושין דף ס"ה ובשיטה מקובצת ריש פרק האשה שנתארמלה שכתבו דכתובה לא גבי ממטלטלי אף בחיי הבעל ע"ש והדבר תמוה מ"ש משאר חוב דעכ"פ בחיי הלוה משועבדין מטלטלי ובכתובה לא משתעבדי ולפמ"ש אתי שפיר עפ"מ שכתבתי בתשובה דהא דמטלטלי משתעבדי בחיי הלוה הוא משום דשעבוד הגוף חל על הלוה ומינאי אפילו מגלימא דעל כתפאי כמבואר ברש"י ב"מ דף ס"ג ע"ב ד"ה אין בע"ח גובה ממנה שכתב דבשלמא בעודו קיים גבי אפילו מגלימא דעל כתפיו שהרי לו הלוה מעותי' ונשתעבד והתורה אמרה יבא שליח ב"ד ויכנס לביתו ויטול משכונו ע"ש הנה מבואר דמכח שעבוד הגוף אתאן עלה והארכתי הרבה בזה ולפ"ז כתובה דלא שייך שעבוד הגוף שוב מטלטלי לא משתעבדי ודו"ק. והנה בהא דאמר אביי בששטר כתובה יוצא מתחת ידה ורבא חייש לשתי כתובות ואביי לשתי כתובות לא חיישינן ועוד שובר בזמנו טריף דעדיו בחתומיו זכין לו ובראשית ההשקפה תמהתי דא"כ למה הוצרך אביי לומר בששטר כתובה יוצא מתחת ידה ומצאתי בשיטה מקובצת שהקדמונים הקשו כן ונדחקו דאפילו חייש לשתי כתובות ואין שטר כתובה יוצא מתחת ידה אפ"ה שובר בזמנו טריף ולפענ"ד נראה דהנה בהא דאמרינן המוכר שט"ח לחברו וחזר ומחלו מחול הח"מ והב"ש סי' ק"ה הרגישו דהא הלוקח תפיס השטר ואיך יכול למחול וכתבו דאף בתפיס שטרא יכול למחול וכתבתי בגליון שם שכ"כ העיטור ומראיה זו ולפ"ז לפי מה שנחלקו הפוסקים אם בתפיס שטרא מהני מחילה ועיין חו"מ סי' רמ"א ובש"ך שם א"כ ל"מ מחילה לזה חידש אביי דמיירי ששטר כתובה יוצא מתחת ידה ובכה"ג ודאי מועיל מחילה (ומכר לה הכתובה אבל השטר כתובה יוצא מתחת ידה) וע"ז אמר רבא דחיישינן לשתי כתובות וע"כ דמועיל מחילה אף שתפיס שטר ולזה אמר אביי דלשתי כתובות לא חיישינן ועוד אף אם נחוש מ"מ הוי מחילה דהא השובר בזמנו טריף וא"כ כל שכתב שובר פשיטא דאז מועיל מחילה שהרי עדיין לא מכר וא"כ אף שאח"כ מכרה ונתנה להלוקח הכתובה השנייה מ"מ מועיל מחילתה שמקודם ודו"ק: