אמנם נראה דאם נימא תלוה וזבין זביני' זביני א"כ כמו במוכר ולוקח יוכל להיות אף שאין המוכר רוצה למכור גם בקידושין אף שהאשה אינה רוצית הוא קונה ולזה קתני נקנית דלפי דברי הר"ן דהאשה אינה רק מפקרת עצמה ולפי שיטת הנימוק"י דבעי הפקר מדעת שפיר קתני נקנית דהיינו מדעתה ושפיר קתני נקנית ובזה יש ליישב מה שהקשו התוס' שם דא"כ היאך תני האיש מקדש ולפמ"ש אתי שפיר דקידושין שייך משום דאסר לה אכ"ע כהקדש אבל קנין לא שייך רק בע"כ דהרי אינו קונה גופה כמ"ש הרשב"א ואינו שייך רק בע"כ דאשה וקונה אותה להיות אשתו אף שאינה מפקרת עצמה לגביה ובזה נקרא קונה בע"כ ודו"ק עכ"פ דעת מקנה ל"ש לפמ"ש הר"ן דהיא רק מפקרת עצמה וצ"ל דמזה ראיה להנימוק"י דהפקר בעי דעת מפקיר ודו"ק וצ"ע עדיין שוב נתיישבתי דאף דהפקר שלא מדעת הוה הפקר היינו בדבר שאינו חי ואין לו בחירה כמו קטן אבל גדול כמו אשה לכ"ע צריך שתהיה מפקרת עצמה לדעת דהרי לא שייך הפקר כל שאינה מתרצית ובע"כ ודאי לא מועיל הפקר ושפיר שייך דעת מקנה ודו"ק:
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן כ״ז (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.