והנה שאלני הרב המופלג מוה' פייביל הלוי מבוטשאטש ני' בהא דכתבו התוס' דחיישינן שמא תתפוס הפירות דא"כ בהא דאמרו בב"מ דף י"ט דמצא גט אשה בשוק דבזמן שהבעל מודה יחזיר לאשה דניחוש למ"ד דיש לבעל פירות עד שעת נתינה שמא תטרוף לקוחות שלא כדין ומשני דאמרי לה אייתי ראיה אימת מטא גיטא לידך ואכתי ניחוש שמא תתפוס שלא כדין. והנה לפירוש המהר"ם מלובלין בעצמו לק"מ אבל הקצה"ח דחה לפירוש זה והסכים לפירוש התלמידים ולדידהו יקשה. והנה בראשית ההשקפה רציתי לומר דבאמת תהיה תפיסה לאחר שנולד הספק ולא יועיל משא"כ שם דל"ש תפיסה לאחר שנולד הספק דלא מוגבל הזמן שנולד הספק ולא נדע מתי הזמן שהתחיל הספק. אך זה דחוק והעיקר נראה דבאמת תפיסה ל"ש כ"כ רק דכבר נודע דתקנה כללית חיישינן לתקן גם על המיעוט דהמיעוט ג"כ מצוי בעולם כמו הרוב ולכך גט שכתוב בכת"י שפיר תקנו שיפסול דשמא תתפוס אף דל"ש אבל שם בב"מ דמקרה אירע שנמצא גט בשוק בזה כל דאיכא לומר אייתי ראיה אימת מטי גיטא לידך ל"ח דלמא תתפוס שלא כדין דתפיסה ל"ש ודו"ק:
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן רכ״א (ד׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.