שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן רי״ט (ד׳)

ובזה הנה מקום אתי ליישב קושית התוס' דבלא רב ספרא ג"כ הוה יכול להקשות כן. ולפמ"ש יש לומר דבהס"ד דלענין לדחות אחת מהן עסקינן א"כ בדין הוא שידחה שבת דהא באמת שבת ור"ח הוה תדיר ומקודש והוה איבעיא דלא אפשיטא וממילא כל שנרצה לדחות אחת מהם יותר יש לדחות של שבת דאם נדחה של ר"ח לא יהיה מעלה לשל ר"ח כלל אבל אם נאמר של ר"ח הרי קדושת ר"ח אהני לשבת ג"כ וא"כ נתעלה השבת ע"י הקדושה של ר"ח וא"כ אנו נותנין מעלה לשבת ג"כ אבל לענין לקדם שפיר ס"ד כיון דאיזה מהן שירצה יקדים א"כ בדין הוא שיקדים של שבת דהוה תדיר והרי שיטת הט"ז והרע"ב בפירוש המשנה בזבחים שם דבאמת תדיר קודם ומכאן ראיה ברורה לדבריהם וע"ז משני דלענין פרסומי של ר"ח שהוקבע ר"ח בזמנו עדיף לקדם וכמ"ש ודו"ק. ובזה מדוקדק דברי הש"ס דפריך ואמאי תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם והדבר יפלא הא כאן הוה תדיר ומקודש והוה אבעיא דלא אפשיטא. ולפמ"ש אתי שפיר דס"ל להש"ס דתדיר ומקודש עדיף בחד דרגא מתדיר ושא"ת ולכך אם בסתם שא"ת תדיר קודם ממילא ראוי שבתדיר ומקודש איזה מהם שירצה יקדים אבל עכ"פ אינו בדין שיקדים של ר"ח תמיד וע"ז משני כדי לידע שהוקבע ר"ח בזמנו ולכך מקדמינן ליה. ובלא"ה יש ליישב קושית השב יעקב הנ"ל דלענין לידע שהוקבע ר"ח בזמנו צריכין להקדים של ר"ח דבזה ניכר שהוקבע בזמנו דאל"כ במה יוודע איפוא שהוקבע בזמנו אבל בפרסומי ניסא דחנוכה אף שנקרא אח"כ עכ"פ ניכר הפרסומי ניסא. ובזה יש ליישב קושיית התוס' ע"ד מ"ש המ"א דפרסומי ר"ח עדיף לענין לדחות וכעין מ"ש השב יעקב דבס"ד דלא ידעינן ממעלת פרסומי ר"ח בזמנו רק מפרסומי ר"ח בלבד בין שהוא בזמנו או לא א"כ שוב לענין לדחות פרסומי ר"ח עדיף אבל לבתר דחידש הש"ס דלענין לקדם שפיר מקשה דתדיר קודם וכמ"ש התוס' בזה דלקדם תדיר עדיף וע"ז משני דאכתי לא ניכר שהוקבע בזמנו וז"ב מאד.