והן נסתר מחמתו דברי הגאון בעל נוב"י מהד"ק חלק אהע"ז סי' ע"ב שחידש דלר"י כיון דלא ס"ל פ"ד ואמרינן מתוך שנאמן על חבירו נאמן על עצמו ג"כ וא"כ היה נאמן גם על עצמו. אך זה אינו דגם הנוב"י מודה דניהו דנאמן הו"ל רשע והתורה אמרה אל תשת רשע עד ודוק. ובזה הנה מקום אתי ליישב דברי הרשב"א בסי' אלף רל"ג שכתב ראיה דלא אמרינן פלגינן דיבורא באני זניתי דאל"כ הו"ל למנקט אני רבעתי את פלוני ותמה הנוב"י שם דאיך אפשר למנקט באני רבעתי דא"כ איך יחלק ר"י בין לאונסו ובין לרצונו הא לא משכחת לה לאונסו כלל דהא אין קישוי אלא מדעת וכמ"ש הרשב"א שם ולפמ"ש דהכי אזלא הוכחת הרשב"א דהו"ל למנקט רבותא יותר דאף שבא חבירו וטען אני רבעתי דאמרינן פלגינן דיבורא ואפ"ה מצטרפין להרגו דכבר נעשה רשע או הו"ל למנקט הדין באם בא פלוני תחלה וטען אני רבעתי את פלוני ואח"כ בא זה וטען פלוני רבעני לרצוני או לאונסי וע"כ דלא פלגינן דיבורא בכה"ג.
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן רט״ו (ד׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.