שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן רט״ו (ב׳)

דבריו הגיעני והנה מ"ש בדברי הרשב"א בתשובה סי' תקנ"ב שמחלק דבאומר אני זניתי עם אשתך לא פלגינן דיבורא והאריך מעלתו לבאר דברי הרשב"א והקשה בהא דאמרו בסנהדרין דף ט' פלוני רבעני לרצוני דס"ל לרבא אדם קרוב אצל עצמו ואין אדם משים עצמו רשע והיינו דפלגינן דיבורא ומהמנין לי' לגבי חברי' ולא לגבי עצמו וקשה לפי שיטת הראב"ד בפ"ק דמכות גבי אלעאי וטובי' קריבי' דערבא הוא דאמרינן עדות שבטלה מקצתה בטלה כלה רק דלגבי נפשיה לא אקרי עד כלל ולפ"ז קשה הא העד שאמר שפלוני רבע הוא העיד שרבע להעד עצמו ולהעד הזה מאמינין שרבע לאחר וא"כ בטלה העדות עכ"פ במקצתה לענין שהעד לא נרבע ושוב בטל גם לגבי הנרבע וגם קשה הא כיון דמכחישין זא"ז דזה אומר שרבע להעד וזה אומר שרבע לאחר וא"כ הו"ל עדות המוכחשת זה ת"ד. הנה באמת לפענ"ד אין התחלה לקושיא דבאמת תרי מילי נינהו הרובע והנרבע ואתכחשו לגבי הנרבע אבל ברובע לא אתכחשו וא"כ לענין הרובע לא אתכחשו והו"ל כעין דאמרו בב"ק דף ע"ז לרבא דעל הטביחה דאתזום אתזום על הגניבה דלא אתזים לא אתזים וא"ל דש"ה דמכאן ולהבא הוא נפסל משום דעדים זוממין חידוש היא משא"כ בהכחשה דזה אינו דכבר הכריחו התוס' בב"ב דף ל"א ד"ה אמר דכל דהוה תרי מילי אמרינן גם בהכחשה מה דאתכחיש ובמה דלא אתכחיש לא אתכחיש ע"ש וא"כ כאן דאין אנו דנין על הרובע ולא על הנרבע ובזה שניהם מסכימים ושפיר אמרינן פלגינן דיבורא. ובאמת שצ"ע מדוע לא הביאו התוס' ראיה מכאן ועיין מהרי"ט בראשונות סי' קל"ח. אמנם כ"ז כתבתי לפי שיטתו ובאמת שגם בספרים השתמשו בסברא הלז דאמרינן פלגינן דיבורא ואמרינן דלאחר רבע ועיין בישועת יעקב לדו"ז הגאון ז"ל סי' מ"ב באהע"ז. וכשאני לעצמי אמרתי דבאמת אמרינן דרבע להעד והא דנאמן ומצטרף עם אחר הוא דבאמת יש כאן שני עדים המעידים שזה רבע לזה ואף דזה רשע עכ"פ המעשה אמת דאל"כ לא נעשה רשע ואף דאאמע"ר ואינו נאמן לגבי עצמו אבל עכ"פ לענין אחר שאינו נוגע לו שפיר מהמנינן ליה דעכ"פ רבע לזה רק שלגבי עצמו לא מהמנינן לי' אף אם ידענו שאומר אמת אאמע"ר אבל הדבר שהוא אמת שפיר פלגינן דיבורא לגבי האחר וז"ב לפענ"ד וכבר הארכתי בזה בחידושי לרמב"ם ליישב קושית המלמ"ל דאיך אפשר בעד שאומר אני זניתי לפלוג דיבורא דא"כ הא אינו נאמן דליכא רגלים לדבר בשביל הקינוי וסתירה דהא ע"כ דזינתה עם אחר שלא קינא לה ממנו וכתבתי דבאמת מאמינין לי' שזינתה עמו ורק לגבי דידיה לא מאמינין ליה דאין כאן עדים אבל לגבי דידה מהימן והרבה הארכתי שם. וכעת אני אומר דיש להמתיק הדבר דהרי בשו"ת תשב"ץ ח"א סי' פ"ד והנמשך האריך לבאר דע"א נאמן בממון להוציא היכא דאינו רק גילוי מלתא בעלמא ע"ש ולפ"ז אף דלא קיי"ל כן והריב"ש חולק עליו ועיין בחו"מ סי' למ"ד סי"ד אבל זה דוקא בע"א אבל כאן דלענין הרובע יש כאן שני עדים וא"כ אין לך גילוי מלתא יותר מזה וא"כ לגבי הרובע שפיר מצטרפי וז"ב.