שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן רי״ג (ב׳)

במה ששאל בהא דכתב רש"י בגיטין דף ל"ה ע"ב בד"ה משום איסורא שכתב כגון יאסרו כל פירות עולם עלי אם אעבור עבירה פלונית וכו' והקשה לפי מה דמבואר דאמרו בטוש"ע יו"ד סי' רכ"ח ס"ז דאין מתירין הנדר עד שיחול וכשנודר על תנאי שאין מתירין עד שיחול א"כ ממנ"פ כ"ז שלא עבר על העבירה אין מקום להתיר הנדר ולאחר שעבר שוב אין כאן משום מלתא דאיסורא. הנה לכאורה יפה שאל וכעת בהחפזי לא מצאתי מי שיתעורר בזה והנראה לי בזה דבר חדש דשאני כל נודר על תנאי דהנדר והתנאי הם בדבר הרשות וא"כ כ"ז שאין חלות להנדר לא שייך מציאות הנדר אבל כאן שנדר ואסר עצמו הפירות אם יעבור עבירה וכוונתו לסגף עצמו ולזרז עצמו שלא יעשה העבירה א"כ מקרי חל הנדר גם עתה דכל שעה מוזהר שלא יעשה העבירה הלז והדבר דומה למ"ש בש"ע סעיף י"ט ומקורו מהריב"ש דאם נשבע שיעשה בשנה דאף שיש לו זמן כל השנה חל מיד הנדר כיון שחל עליו מעתה לקיים זאת כל השנה מכ"ש בזה שתמיד מצווה שלא יעבור העבירה הלז כנלפענ"ד. עוד נראה לפענ"ד דהנה המהרי"ט בראשונות סי' ד' כתב הטעם דחכם אינו מתיר עד שיחול משום דחכם מעקר קעקר ואינו יכול לעקור מה שלא חל משא"כ בעל דמיגז גייז יכול להפר אף שלא חל ע"ש. ולפ"ז כבר נודע מה שחידש הרמב"ן במיוחסות דנדרים כאלו שאינו על גוף הדבר סגי בחרטה דהשתא ואין החכם עוקר הנדר מעיקרו ולפ"ז שפיר חיישינן דידור ויתלה אם לא יעבור דזה א"צ עקירה דמעיקרא וסגי בחרטה דהשתא ויכול להתיר הנדר אף קודם שיחול ודו"ק. ובזה יש ליישב מה שהקשה אותי הרב המאה"ג אבד"ק ניישטאט סמוך לווארשא בהא דאמר וליחוש דלמא אזלה לגבי חכם ושרי לה והא לפמ"ש הר"ן הובא בב"י ובש"ע יו"ד סי' רכ"ח סעיף י"ז ובט"ז ס"ק כ"ה נזכר קצת מהתשובה דאם יש ספק אם כיון סמוך לע"ש או בשבת כמ"ש הר"ן דלשיטת הרמב"ם דספק מה"ת לקולא א"כ לא חל עד שיכנס שבת ולא יוכל להתיר קודם השבת מה"ת ומדרבנן חל איסור קודם א"כ יוכלו להדירה בשעה אחת סמוך למיתתה וא"כ אסורה מדרבנן דכל שעה איכא לספוקי בזה וא"י להפר קודם והיא קושיא מושכלת. ולפמ"ש יש לומר דבכה"ג יכולין להתיר מקודם דהא סגי בחרטה דהשתא וכמ"ש ודו"ק. ובאמת לפמ"ש התוס' דאינה חוששת רק באיסור שהיא כל ימיה א"כ יש לומר דאם נוקי על חזקת חי א"כ אינה אסורה אף דכל נדר אינה חוששת רק בסמוך למיתתה שנאסרת כל ימיה ובזה שוב יש לומר דמוקמינן אחזקת חי ואף דלשמא ימות חיישינן אבל להרמב"ם דאינו רק מדרבנן בכה"ג אף מדרבנן מותר ויש לדון ולהאריך בזה דתליא במחלוקת שבין הר"מ מיוני והתוס' בקידושין מ"ה ואכ"מ כי לא נפניתי כעת: