בהיותי בק' בערזאן בקיץ שנת תד"ר הראני כבוד אבי מורי הרב הגאון נ"י דבר פלא בהא דפלפל המלמ"ל פט"ו ממכירה ה"ג על דברי הי"מ שהביא הה"מ שם באם היה יכול להבחין המקח תיכף ולא הבחין שמחל וא"י לחזור בו וע"ז כתב המלמ"ל דמ"מ אם לא נתן המעות עדן יש לומר דמש"ה לא הקפיד לנסות מיד ולא מחל עדיין ע"ש וע"ז תמה כבוד א"מ ני' דאמאי לא זכר שם שכן הוא בתוס' בכתובות דף נ"ח ד"ה הנהו בשם י"א דכל דקיבל המוכר המעות אמרינן מדלא בדק הלוקח בהנהו דאית להו קלא מסתמא סבר וקביל משא"כ בלא נתן המעות אומר לו הש"ל הרי מבואר כחלוקו של המלמ"ל. והנה אף דשם אינו מבואר רק בהנהו דקלא אית להו היינו משום דבאותן דלית להו קלא אף לאחר שנתן המעות יכול לחזור בו דלא שייך דהיה לו להבחינו. אבל עכ"פ מבואר דבלא נתן המעות אף דיש לו קלא אינו מוחל ומכ"ש בדבר שלא נודע בו המום רק שיכול להבחינו. אך גוף הדבר תימה שהדבר מבואר לכאורה בש"ס דהרי בע"ז דף ע"א פריך הש"ס מ"ש רישא ומ"ש סיפא ואם איתא מה קושיא דלמא שאני היכא דנתן המעות ולא בדק אם יש בו ע"ז ודאי מחל משא"כ בלא נתן מעות. ובאמת בבכורות דף י"ג מבואר בהדיא כן דאביי משני כן דאבעי לי' לעיוני והיא תמוה דלמה לא זכרו כל זאת המלמ"ל וגם התוס' לא הביאו ראיה לזה מש"ס הנ"ל. אך לפענ"ד נראה דמהש"ס ליכא ראיה דהנה לכאורה צ"ב הא דקאמר דאבעי לי' לעיוני דכיון דיהיב זוזי כי קא משיך אבעי לי' לעיוני והוא תמוה דהא באמת לעכו"ם שוה יותר הע"ז מגרוטאות סתם ורק דלגבי הישראל עיקר הנ"מ אם נאסר לו וצריך להוליך הנאה לים המלח וא"כ מה צורך לעיין דממנ"פ אם לא ידע העכו"ם מע"ז א"כ כשימצא אח"כ הע"ז בודאי ירצה העכו"ם שיחזור בו ויקח לעצמו הע"ז ששוה יותר מגרוטאות ואם באמת ידע ובטלו שוב מותר ובפרט למה דקאמר הש"ס בדף נ"ג דלמ"ד דבצורף הישראל מבטל ע"כ צ"ל שלא ידע העכו"ם דע"ז הוא וא"כ ממנ"פ מה יש לחוש דאם יודע לו או שיחזור ויקח לעצמו או שיבטלם כעת והיא קושיא גדולה ונפלאה וצ"ל דהחשש היא דשמא כעת באמת לא יודע העכו"ם כלל ואח"כ כשיוודע לו שמא באמת העכו"ם לא יחפוץ בה רק דלא יועיל הביטול דהו"ל ע"ז של ישראל דכבר קנהו בכסף ומשיכה ושם ס"ד דתרוייהו צריך להנכרי כמ"ש התוס' ד"ה ואי ע"ש ולפ"ז שפיר קאמר כל דיהיב זוזי אבעי לי' לעיוני קודם שמשך אבל במשך כל דלא יהיב זוזי מה בעי לי' לעיוני הא כל דלא נתן המעות יכול העכו"ם עדיין לבטלו וז"ב ודוק:
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן רי״א (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
