שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן ר״י (ד׳)

ויש להמתיק הדבר ע"פ מה שראיתי בספר נדפס מחדש מהגאון מוהר"ץ ז"ל אבד"ק בנהייט בגיטין דף כ"ח ע"ב שכתב דהא דאין עשה דוחה עשה הוא עפ"י סברת הרמב"ן בפרשת יתרו דלכך העשה דוחה ל"ת משום דאי נימא דלא לדחי א"כ לא יקיים המצוה רק שלא עשה עבירה וד' חפץ למען צדקו לזכות אותנו בקיום מצותיו ולכך העשה דוחה לל"ת אף דל"ת חמור מעשה ולפ"ז לכך אין עשה דוחה עשה דמה אולמא האי עשה מהאי עשה הא ב"כ וב"כ יקויים מצות עשה שהרי גם כעת מקיים מצות ד' בקום ועשה ע"כ דפח"ח ולפ"ז דברי הרשב"א מבוארים דבעשה דשוא"ת שוב העשה דקום ועשה דוחה דהתורה רצתה לזכות את ישראל שיקיימו מ"ע בפועל ולפ"ז נכון היטב החילוק בין שב וא"ת של מצרי ואדומי ששם עיקר הענין לדור שלישי שיהיה מותר וממילא שני דורות הראשונים אסורים וא"כ שפיר העשה בקום ועשה דוחה אבל שם במה שיקיים העשה דעומר עי"ז מבטל מ"ע בפועל שהתורה רצתה שיקיים לאכלה ולא לשריפה וא"כ מה נ"מ שיקיים מצוה זאת ועי"ז בטל מצוה אחרת שצוונו השם לעשות וז"ב מאד: