שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן ר״ט (ב׳)

אשר שאל בהא דקאמר הש"ס בכתובות דף ק"ז ע"ב ת"ש האשה שהלכה היא ובעלה למדה"י ובאה ואמרה מת בעלי רצתה ניזונית רצתה גובה כתובתה גרשני בעלי מתפרנסת והולכת עד כדי כתובתה ה"נ כששמעה בו שמת. וע"ז שאל דהרי לעיל מוקי כששמעה בו שמת בע"א ומסתמא גם כאן הוא כן דהרי ע"א נאמן והקשה דהא כל הטעם דע"א מהימן באשה נסתפקו בש"ס יבמות אם משום מלתא דעבידא לגלויי או דאשה דייקא ומנסבא וכאן הרי לא דייקא דהרי אמרה גרשני בעלי וחזינן דלא דייקא. ועכ"פ לא קשה קושית רש"י למה לא תגבה כתובתה ביחד דיש לומר דלא מהימן הע"א בזה. והשבתי בזה דהרי הפ"י הקשה כיוצא בזה דהרי ע"א בקטטה לא מהימן והיינו כשאמרה גרשתני כדאמרו ביבמות דף קט"ז ואף דיש לומר דזה לא מקרי בקטטה דדוקא התם דאמרה מקודם שנתגרשה והבעל הכחישה אבל כאן יוכל להיות שבאמת נתגרשה ומת אבל שם משמע דאף באמרה שלא בפניו נמי וצ"ע בזה. והנני יוסיף להפליא דלא שייך דייקא ומנסבא דהא היא אמרה שנתגרשה ואינה חוששת אף שיחיה ויבא ועכ"פ למ"ד דאף שלא בפניו אינה מעיזה ודאי קשה והנראה בזה עפ"י מה שחידש הגאון בנוב"י מהד"ק חלק אהע"ז סימן כ"ז דהא דאמרינן דייקא ומנסבא הוא מטעם דכיון דהאשה דייקא ומנסבא שוב מתיירא העד כיון דדייקא שמא יתגלה שקרו לעין כל ע"ש. ולפ"ז כאן דמיירי בששמעה בו שמת והיינו דאשה כבר שמעה מה שאמר העד שמת ואח"כ טוענת שנתגרשה שוב שייך הטעם דדייקא ומנסבא דהרי הוא נתיירא שמא לא תאמר שנתגרשה ודייקא ומנסבא ויתגלה שקרו וז"ב. ובזה מדוקדק הא דנקט ששמעה בו שמת ולעיל אמר ששמעו ועיין פני יהושע ולפמ"ש אתי שפיר דשמעו משמע דהב"ד שמעו וששמעה בו שמת משמע דהאשה שמעה ודו"ק ועיין תוס' שם ד"ה ששמעו ועיין במהרש"א שם.