והנה רש"י בביצה דף ל"ז כתב בטעם דטבל מוכן שאם עבר ותקנו מתוקן דהיינו לפי שאין איסורו אלא מדרבנן וכן כתב בדף ל"א גבי בית שנפחת וכתבו האחרונים דטעם הדבר הוא כיון דעיקר מוקצה הוא בה"ש ובה"ש לא הי' מוקצה כיון דאין איסורו אלא מדרבנן לא גזרו על שבות ביה"ש ולכאורה צ"ב דלהרמב"ם דאף לרבי דלא גזרו על שבות ביה"ש הוא דוקא במקום מצוה וא"כ כל שאינו מצוה שוב גם באיסור דרבנן מהראוי לומר מיגו דאתקצאי בה"ש וצ"ל דבטבל דבאמת יש מצוה לעשר וכן אמרו במשנה דביצה דף ל"ו דאלו שהם משום מצוה ולכך אם עבר ותקנו מתוקן ועיין במג"ש שם בשבת דף מ"ג שהאריך בזה ושפיר אמרו שאם עבר ותקנו מתוקן. ובזה מיושב היטב מה שהקשו התוס' מהך דכופין עליו הסל וממוכני שיש עליה מעות דאמרינן מיגו דאתקצאי אף דאינו רק איסור דרבנן ע"ש בביצה דף ל"א ולפמ"ש אתי שפיר דשאני התם דליכא שום מצוה וגזרו על שבות ביה"ש משא"כ בטבל שאם עבר ותקנו עושה מצוה לכך מתוקן.
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן ר״ח (ד׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.