שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן קצ״ט (ב׳)

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

אשר אמרת על אשר ראית אצלי הדרוש שדרשתי בעת התחנך הבה"כ שלי שנת תר"ג שהארכתי בהא שחדשו התוס' בתמורה דף כ"ז ע"ב ד"ה לא דלכך גזבר צריך ג' לפדות ההקדש דדוקא בעה"ב שפודה שלו הוא דיכול לחללו על שו"פ משא"כ גזבר ובזה הארכתי שם ליישב דלכך דוקא זט"ה במא"ה הוא דיכולין להפקיע הקדושה. ואתה אמרת באזני שהדברים טובים וע"ז בקשת להודיעך כל הדרוש. הנה לדבר זה אשא פניך וצויתי להעתיקו. ואשר בקשת להודיעך איזה חידוש הנה אמרתי דבר בעתו מה טוב כי בלמדי מס' מעילה ק"ל בדף י"ד שם דפריך הש"ס והאמר שמואל הקדש שוה מנה שחללו על שו"פ מחולל ומאי קושיא דלישני שאני בעה"ב דיכול לחלל על שו"פ משא"כ הגזבר דשם במותר הקטרת דכבר נתקדש הגזבר צריך לחללו וצריך לחללו על שויו ומכ"ש לפמ"ש בטורי אבן בסוף מגילה באבני שהם שם וגם בחידושיו דהטעם דדוקא בעה"ב יכול לפדותו משום דיכול לשאל על ההקדישו משא"כ גזבר א"כ שם במותר ההקדש דא"י לשאול על ההקדש וא"כ היאך מועיל לפדות פחות משוויו וצ"ע. וגם צ"ע במה שהקשו התוס' במנחות דף צ"ח ד"ה שלא דהקדש שוה מנה שחללו על שו"פ מחולל ומאי קושיא הא שם האומנים שנוטלים בשכרם פשיטא דא"י לחלל על שו"פ דדוקא בעה"ב שמחללו על שו"פ הוא דמחולל וצע"ג.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.