שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן קצ״ג (ד׳)

ובמ"ש נתיישב מה דקשה לי טובא בהא דאמרו במגילה דף ב' אלא שושן דעבדא כמאן לא כפרזין ולא כמוקפין ופירש"י דהא הוה ספק אם הוקפה מימות יהושע. ולכאורה מזה מבואר כמהר"י אביו דהא לפמ"ש הב"י גם בזה הוה ספק וחייב לקרות בשניהם א"כ עכ"פ כמוקפין ודאי מהראוי שתקרא וא"כ עיקר הקושיא היא דלמה לא עשה כפרזים ג"כ ומלבד שלשון הש"ס לא כפרזים ולא כמוקפין הוא תמוה דכמוקפין עשתה אף גם דלפמ"ש עכ"פ בזה בודאי מהראוי לעשות כמוקפין כיון דלא נחה בראשונה עד ט"ו וא"כ מהראוי שתעשה כמוקפין כיון שמוקפת חומה וגם כיון דעכ"פ שושן מוקף חומה קודם שנתיישבה דאל"כ לא היה לה דין מוקף כמ"ש דישב ולבסוף הוקף ל"מ גם לענין מגילה וא"כ שוב מהראוי שתועיל חזקה דהשתא שמסתמא הוקפה מימות יהושע ואף דיש לדחות דהספק הוא שמא לא נתיישבה כלל ולא היתה עיר כלל בימי יהושע ובכה"ג לא שייך החזקה אבל כ"ז דוחק והיא קושיא גדולה. ולפמ"ש אתי שפיר דהנה באמת לפענ"ד נראה הא דבעי במגלה הוקף ולבסוף ישב הוא דוקא אם אמרינן דיליף מפרזי כתנא דידן דבעי הוקף מימות יהושע וא"כ כיון דבימי יהושע בעת ההוא ודאי הי' הקפה ולבסוף ישב דלענין בתי ערי חומה בודאי בעינן כן א"כ אף לענין מגלה כל דאזלינן בתר הקפת חומה של יהושע ודאי בעינן שיהיה כן אבל למ"ד דהוקף מימי אחשורוש בעינן וסגי בזה א"כ פשיטא דמה ענין הוקף ולבסוף ישב לזה וכן מבואר מרש"י שם שכתב בהא דיליף פרזי פרזי מיהושע דהיינו כל שהי' פרזי מימי יהושע אף שהוקף אח"כ ל"מ משמע דהא למ"ד דמימי אחשורוש סגי בזה אף שהוקף אח"כ. ובזה יש לומר דלכך פירש"י דהוקף ולבסוף ישב דוקא לענין בתי ערי חומה משום דלא משמע לי' דתנא דידן וריב"ק פליגי בזה ולכך ס"ל דישב ולבסוף הוקף מועיל בזה והתוס' והר"ן ס"ל דעכ"פ לדידן דיליף מערי הפרזי א"כ בעי הוקף ולבסוף ישב וז"ב ולפ"ז שפיר פריך בהא דאמר אלא תנא דידן מ"ט לא אמר כריב"ק ופריך הש"ס מ"ט דהא יליף מפרזי פרזי וע"ז אמר הכי קאמר אלא שושן דעבדא כמאן והיינו דבאמת יש לומר דלא נודע אם שושן בעצמו הוקף ולבסוף ישב וא"כ שוב לזה לא מועיל הקפה דהשתא דהא למאן דיליף פרזי פרזי בעי שתהיה הוקף מתחלה וע"ז משני כיון דנעשה בו נס א"כ אף שישב ולבסוף הוקף מ"מ כיון דבה נעשה הנס פשיטא דחשוב מוקף אף שלא הוקף קודם שישב וחשיב הקפתה דידה וא"כ שוב מחזיקין שמסתמא הוקף מימי יהושע ודו"ק היטב. ובזה מיושב היטב מה דכתב הר"ן בהא דחלקו בין מוקפין לפרזים משום דכיון דיום הנחה של פרזים ושל מוקפין לא היה שוה ע"כ עשו הבדל בימים שכל אחד עשה יו"ט ביום הנחתו ולכך עשו זכר לא"י וכל המוקפין עשו ביום ט"ו אף שאינם מוקפין השתא כמו שושן ותמה הב"י דא"כ מ"פ אלא שושן דעבדא כמאן והא עיקר המוקפין באו מכח שושן וכבר קדמו בשו"ת תשב"ץ ח"ג סי' רצ"ז.