וביאור הדבר נראה לפענ"ד לפמ"ש הר"ן פרק כל הצלמים דזה וזה גורם הוא מתורת ביטול ברוב והרי היתר בהיתר לא בטל וכמ"ש הר"ן בנדרים דף נ"ב וא"כ כל דכל אחד בפ"ע שרי לא שייך ביטול דהיתר בהיתר לא בטל וממילא לא שייך זה וזה גורם דהוה מטעם ביטול משא"כ כשאחד אסור אז שייך זוז"ג ובטל ויש ליישב בזה הרבה קושיות ואכ"מ ולפ"ז בשלמא שם בפרדות שפיר אמרינן דחוששין לזרע האב כיון דכל אחד מותר וגם כעת עדן היתר הוא להשתמש בה לבדה א"כ לא שייך זוז"ג אבל כאן דמצד האב הוא ולד חטאת ולמיתה אזלה הו"ל איסור בהיתר ושייך זוז"ג ובטל ושוב לא משכחת לה ולד חטאת וז"ב ולפ"ז באשם שפיר משכחת ולד באשם בזכר דשם דלרעי' אזל וכל שיפול בו מום יהי' מותר שוב לא שייך זוז"ג דהא לא גרע מדבר שיש לו מתירין דלא בטל מכ"ש בזה דכל שיש לו היתר ע"י מום שוב לא בטל ושפיר חוששין לזרע האב ודו"ק כי הוא חריף.
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן קצ״א (ד׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.