והנה לכאורה צ"ב דבס"ד דפירשו התוס' והר"ן דהא דחליפין מתורת כסף קונה א"כ איך מצינו לחליפין שתקנה בעכו"ם והרי לר"ת חליפין קונין בעכו"ם וכמ"ש שם באורך והא הרי משיכה קונה בנכרי דפסק כר"י דישראל בכסף ונכרי במשיכה וא"כ איך מועיל חליפין בעכו"ם דמתורת כסף הוא וצ"ל כיון דר"ת יליף מהא דאמרו מכסף מקנתו דבתורת כסף נקנה ואינו נקנה בתורת תבואה וכלים ומה ניהו חליפין ומשמע הא שאר דבר נקנה בחליפין וכיון דאף לר"ת דס"ל דמשיכה בנכרי קונה מ"מ בע"ע ודאי דקונה בכסף דכן פירש ר"ת הא דאמרו בקידושין דף י"ד דכל קנינו של נכרי בכסף היינו בעבד שגם עכו"ם קונה בכסף ולפ"ז שפיר כ' בתוס' דחליפין קונין בו דהרי ילפינן מכסף מקנתו דבשאר דברים קונה גם עכו"ם בחליפין אף דהוא מתורת כסף או עכ"פ דומה לכסף דמשיכה ודאי אינו דומה לחליפין ואדרבא לפירוש התוס' ניחא טפי דמה שממעט מכסף מקנתו דנקנה בכסף ולא בתורת חליפין הא שאר דברים נקנין בחליפין ולכאורה לא נודע היאך משמע כן דלמא בשאר דבר אינו נקנה בחליפין וכבר התפלא בזה הש"ך בחו"מ סי' קכ"ג ודחה דברי ר"ת ולפמ"ש אתי שפיר דלר"ת דמפרש דלישראל בחדא ולנכרי בחדא והיינו דנכרי קונה במשיכה ואם כן חליפין דאף לפי המסקנא דהוא קנין אחר ואינו תורת כסף עכ"פ דומה לכסף דבחליפין ודאי עכ"פ משיכה ליתא:
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן ק״צ (ד׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.