שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן קפ״ט (ב׳)

על אשר שבקשת ממני להעתיק לך מ"ש על דברת הט"ז ביו"ד סי' ס"ט ס"ק י"ג הנה צויתי להעתיקו במ"ש ע"כ יש לזהר בשעה שמתקנים הריאה לפתוח קודם המליחה מפני הקנוקנות ע"ז כתבתי בגליון הש"ע דצ"ע מדוע לא זכר שכן מבואר בריב"ש והוקבע להלכה בסי' ע"ב ס"ד וגם שם אינו רק חומרא בעלמא כי מדינא א"צ לפתחו דהוה כחתיכה עבה. שוב מצאתי במנחת יעקב כלל ט"ו ס"ק מ"ה שהעיר כן על הט"ז והנה הט"ז כתב עוד דמ"ש המרדכי בנמלח ראש כבש מבחוץ ולא מבפנים דהורה שלא למלחה דמיירי כשכבר חתך לשנים הא לא"ה א"צ דהוה כחתיכה עבה וכמבואר סי' ע"א. יפה כתב. ותמהתי שראיתי בשו"ת בית יעקב סי' למ"ד שכתב שהמרדכי לשיטתו דס"ל דגם בחתיכה עבה צריך לחתוך לשנים וכתב שהראה זאת להט"ז בעצמו ואמר כיון שבגוף הדין לא קיי"ל כהמרדכי וא"צ לחתכה לשנים וא"כ יפה פירש דבריו לדינא ואמר אטו כל מאן דלא ידע להא דהמרדכי לאו גברא רבה הוא. ותמהני מאד דבאמת לא נמצא כלל במרדכי שיסבור דצריך לחתכה לשנים ואו"ה שכתב הדין דבראש ושאר דבר חלול ועופות צריך למלחן מבחוץ ומבפנים לא כ"כ בשם המרדכי ועיין או"ה שער א' אות ד' ובשערים אות ט"ו שער השמיני משמע להיפך בשם המרדכי ואף אם ימצא באיזה מקום שכ"כ המרדכי תמה אני על הבית יעקב וביותר על הט"ז דמה זו שתיקה ועכ"פ בדברי המרדכי סי' תש"ך בכבש שנמלח ראשו א"א לפרש כן דהרי ביאר בהדיא באותו מקום דשאל הר"ש את הר"ר שמחה דא"כ בחתיכה עבה יהיה צריך לחתכה לשנים הרי משמע דאין זו סברא כלל והרי הביא למעלה דברי רבינו יהודא דס"ל כן וע"כ כפירוש הט"ז ורק בעוף דחלול הוא דמצריך המרדכי ועיין בט"ז סי' ס"ט ס"ק כ"ט במ"ש בשם הת"ח דבתרנגולת חלולה חיישינן שפירש ממקום למקום והנה"כ חולק עליו. ובאמת מהמרדכי משמע דבדבר חלול חיישינן טפי ועיין בט"ז סי' ע"ו ס"ק וא"ו במה שרמז להמרדכי דבדבר חלול לא הוה כחתיכה אחת וכפי הנראה כיון להמרדכי שהביא הב"י שם בש"ע והוא ברמז תשכ"ח ומכל הני משמע דבדבר חלול הוא דדעת המרדכי להחמיר דלא הוה כחתיכה עבה אבל לא בראש כמ"ש הבית יעקב דיש להחמיר גם בראש דיש בו חלול.