מה שהקשה בער"ה בהא דאמרו בב"מ דף ק' ואכתי מה שטענו לא הודה לו סבר לה כר"ג דמחייב ואכתי הילך הוא וע"ז הקשה לפי שיטת התוס' בב"ק דף ל"ה דר"ג אינו מחייב רק שבועה אבל לא חייב ממון דמחל לו וא"כ מה פריך הילך הוא הא אינו נותן לו כלום ולפענ"ד נראה דהנה בטעם דהילך פטור והיינו משום דמה דמודה הוה כנקיטא בידי' כדאמרו ריש ב"מ ואמרתי בזה עפמ"ש התוס' בכתובות דף ח"י דמודה במקצת דמחייב הוא מטעם כיון דחייב לשלם מקצת הרי"ז גורם שבועה לשאר כעין גלגול שבועה ע"ש ולפ"ז הילך דכמאן דנקיטא דמי א"כ לא שייך גרירה שאינו חייב כלום דכיון דהוה כנקיטא בידי' ואין לו מה לגרור והארכתי בזה בתשובה ולפ"ז כאן עדיף מהילך כיון דפטור לשלם השעורים א"כ אין לו מה לגרור ולמה יתחייב וזה דפריך ואכתי הילך הוא והיינו שאין לו מה לגרור ולישנא דהילך יתפרש גם ע"ז ועיין בשיטה מקובצת ב"מ דף צ"ח במחלוקת רז"ה והראב"ד שם שכתב דהילך יתפרש על כמה אופנים ודו"ק אבל גוף סברת התוס' למה יתחייב שבועה והא אף אם לא ירצה לשבע לא יתחייב ממון דהא מחל לו ולמה ישבע ואולי השבועה היא על החטים שטענו וזה הודה על השעורים וא"כ מחויב שבועה על החטים וכשלא ירצה לשבע ישלם החטים ושוב לא שייך הילך דיגרור אבל גם זה ליתא דלא שייך גרירה כיון דמחל לו השעורים כנלפע"ד בלי עיון בספר וצ"ע:
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן קע״ח (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.