ומדי דברי זכור אזכור בהא דאמרו בדף כ' אמר ר"ח יכילנא למפסל לכולי גיטי דעלמא א"ל רבא מ"ט אילימא משום דכתיב וכתב והכא איהי קא כתבה לי' ודלמא אקנויי אקני לי' רבנן ואלא משום דכתיב ונתן והכא לא יהיב לה מידי דלמא נתינת גט היא והפ"י צווח ככרוכיא דמה קושיא דהיא קא כתבה לי' הא מעות האשה ג"כ של הבעל דמה שקנתה אשה קנה בעלה ואף בנתן לה אחר מעות ג"כ קנה הבעל ע"ש שנדחק. ולפענ"ד הדבר ברור דהרי ר"ש ס"ל דמשעה שנתן עיניו לגרשה אין לבעל פירות ואף לרבנן דס"ל אליבא דר' יוחנן דיש לבעל פירות עד שעת נתינה אבל עכ"פ בשעת נתינה ודאי אבדה פירות וא"כ מכ"ש בנתן לה אחר מעות בודאי לא זכה הבעל וא"כ לא קנה לה הבעל ושוב שייך איהי קא כתבה וז"ב. ובזה יש ליישב מה שהאריך הפ"י לתמוה דמה גריעותא יש במה שכתבה היא והיינו שהיא נותנת המעות לסופר אטו מי כתיב שכר הסופר בתוכה הלא מכל מקום נעשה שלוחו של הבעל והוה כאילו כתב הסופר בלי שכירות ע"ש שהאריך. ולפענ"ד לפמ"ש דהבעל אבד הפירות שלה בשעת כתיבה ונתינה שוב לא הוה שלוחו של הבעל וצריך הבעל לקנות המעות ולתת להסופר והוה כאילו איש אחר נותן המעות לסופר שיחתום ולא אקנה לה בעל לא נעשה שלוחו ולא קנה הבעל ודו"ק:
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן קס״ו (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.