שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן קס״ה (ד׳)

ולכאורה הי' קשה לי דהא הש"ס קאמר דלא משמרה דלא לאכילה קיימא ומצאתו בערוך לנר שתמה בזה אבל לק"מ דל"ש טעמא רק קודם שנודע שלא ילדה אבל לאחר שנודע שלא ילדה הרי הוא חולין גמורין ושומרה היטב וזה דפריך מעיקרא חי' הוא ולבסוף שנודע משמרה יפה וז"ב כשמש. ומה שהקשה בערוך לנר דטעון עיבור צורה לפענ"ד ל"ק דדוקא כשאין הפסול בקדש (שקדש ודאי צריך עיבור צורה) דאין הפסול בגופו אבל חטאת העוף דתחלתו על ספק לא טעון עיבור צורה והרי בא מתחלתו על הספק וכל שלא שמרה יפה הו"ל כפסול בגופו כנלפענ"ד. והנה בערוך ערך חט איתן מביא שבנזיר דף כ"ט מקשה הש"ס ומליקה הוה חולין שנשחטו בעזרה והא הנוחר והמעקר אינו אסור בהנאה ולפנינו לא נמצא והגאון מוהרי"פ בהגהותיו שם כתב דבש"ס בבלי לא נמצא רק בירושלמי פ"ד מנזיר ה"ו.