שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן קס״ה (ב׳)

ועתה נבא לבאר דברי הרמב"ם הנאחזים בסבך פ"א ממוחסרי כפרה כתב בה"ז בזה"ל האשה שלא הוחזקה עוברה והפילה ולא ידעה מה הפילה אם נפל שחייבת עליו קרבן או דבר שאינה חייבת עליו קרבן הרי"ז ספק יולדת ומביאה קרבן ואין חטאתה נאכלת וכן שתי נשים שהפילו שני נפלים נפל אחד ראוי להקריב עליו ונפל אחד פטורה ואין אחת מהן מכרת נפלה כל אחת משתיהן מביאה קרבן מספק ואין חטאת אחת משתיהן נאכלת שחטאת העוף הבא על הספק נשרפת שמא אינה חייבת ונמצאת חטאת זו חולין שנשחטו בעזרה שהן אסורין בהנאה עכ"ל ותמה בפנים מאירות הנ"ל דהא חטאת העוף הבא על הספק ילפינן מהיקישא דנזיר דף כ"ט הנ"ל ואינו חולין בעזרה ועוד דחולין בעזרה הוא בקבורה ועוד הרי הרמב"ם פסק דהנוחר והמעקר מותר בהנאה ועוד למה לי טעם דהוה חולין בעזרה ת"ל דקודש שאינו נאכל אסור בהנאה ועיין שעה"מ ולפמ"ש אתי שפיר. והנה טרם יהיה כל שיח נבאר מ"ש הרמב"ם האשה שלא הוחזקה עוברה והפילה מנין לו זאת והכ"מ כתב שכן הוא במשנה ובמח"כ במשנה מבואר סתם שהפילה ולא נודע מה הפילה אבל דברי הרמב"ם נובעים מנדה דף כ"ט דאמר ריב"ל עברה בנהר והפילה מביאה קרבן ונאכל הלך אחר רוב נשים ורוב נשים ולד מעליא ילדן והקשו ממתניתין ואמרו מתניתין כשלא הוחזקה עוברה ע"ש ולפ"ז גם כאן כל שהוחזקה עוברה לא שייך רוב וא"כ כל שכבר ילדה ולא נודע מהו א"כ כל שלא נתחייבה הי' חולין גמורין ולא שייך חולין שנשחטו בעזרה ואם נתחייבה ודאי צריכה להביא קרבן ולכך מביאה קרבן ואינו נאכל וכן בספק ולא נודע מי נתחייבה ומי פטורה שפיר כתב הרמב"ם דאינו נאכל דשמא חולין שנשחטו בעזרה ומיושב כל הקושיות דמ"ש הפמ"א דבנזיר יליף מהיקישא זהו כשלא נודע מהו ילדה אבל כאן כל שכבר ילדה ואחת ודאי פטורה א"כ שפיר הוה חולין בעזרה ולא חשיב כנוחר ומעקר שהרי התורה חייבה להביא קרבן מספק ואם אולי ילדה ולא נתחייבה וכן בשתי נשים שאחת ודאי פטורה חשוב חולין שנשחטו בעזרה וא"ל דתקבר דהא התורה חייבה להביא מספק ולא חשוב נוחר ומעקר וקודש שאינו נאכל לא מקרי דשמא לאו קדש היא ושפיר נשרף דאינו חולין גמורין ולא ס"ל סברת רש"י דמה דאינו מביא רק דם ל"ח ושפיר כל דברי רבינו: