ולפענ"ד נראה דהנה התוס' כתבו שם דאברהם פרע עצמו אף שלא נצטווה ואני כתבתי בספרי יד שאול סי' רס"ה דזה דבר תמוה דבב"ר פ' לך הובא ברש"י דבאברהם אבינו לא כתיב את ובישמעאל כתיב את אלא אברהם ע"י שנתמעך בשרו ע"י אשה כתיב בשר ערלתו אבל ישמעאל שלא נתמעך ע"י אשה כתיב את בשר ערלתו והיינו שהיה צריך לפרוע וכמ"ש רש"י בהדיא ומצאתי בספר יראים סי' י"ט שהקשה כן על הא דאמרו לא ניתנה פריעה לאברהם אבינו שהרי לא הי' לו מה לפרוע ובחידושי רשב"א כתוב באמת דאברהם קיים בישמעאל מצות פריעה אף שלא נצטווה יע"ש שהארכתי ולפ"ז מבואר היטב דגם על פריעה חייב כרת דהרי כתיב וערל זכר אשר לא ימול את בשר ערלתו ונכרתה הנפש ההיא וכל היכא דכתיב את בשר ערלתו הוא מורה על פריעה כמו בישמעאל וא"כ מבואר פריעה שהיא בכרת. ובזה הבינותי מה שדקדקה התורה מ"ש ונמלתם את בשר ערלתכם ובן שמנה ימול לכם כל זכר ולמה כתיב את משום דזה קאי על מי שלא נתמעך לכך כתיב את בשר ערלתכם ודו"ק היטב כי זה דבר חדש.
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן ט״ז (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.