שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן קנ״ב (ב׳)

וד' יודע שנצטערתי מאד להבין דברי הש"ס ואין לי פה שום ספר לא הב"ש ולא שאר ספרים לעיין אם הרגישו בזה ומ"ש בזה. ולולא דמסתפינא אמרתי פירוש אחר דהנה פ"ד כהן מותר בגיורת ומשוחררת לפי שאינו בקדושתו כמבואר ביבמות דף ע"ו וכן קיי"ל כמבואר בטוש"ע אהע"ז סי' ה' והחלקת מחוקק נסתפק אם מותר בגרושה וחללה והביא ראיה דהרי פ"ד היא אחת מהמומין ומ"מ אוכל בקדשים ועיין בב"ש וב"מ. ובזה נראה לי דהא דמבעיא ליה כאן אי מדחא קדחי היינו דאזלא קדושתו כשנצטרע וא"כ מותר או דלמא רק מפטר פטר לי' מעבודה אבל עדן בקדושתו קאי. ובזה מיושב היטב מה דקשה לפירש"י למה לא בעי בכל כהן לענין גרושה וחללה ולפמ"ש אתי שפיר דבעי לענין כהן גדול דקדושתו חמורה ה"א דלא נדחה מקדושתו וע"ז פשיט לי' מוהוא דעדן בקדושתו וצ"ע שלא מצאתי ברמב"ם שיזכיר מדין מומין שיהיה אסור באלמנה וכן בנצטרע וצ"ע. ולפ"ז מבואר דגם פ"ד בקדושתו קאי לכל הדברים ומה דמותר בגיורת מזה ראיה למ"ש הראב"ד פט"ו מא"ב ה"ב דפ"ד דאסור הוא כדי שלא תזנה תחתי' והממזרות רבה ולפ"ז לכך מותר לישא גיורת שאינו בכלל קדושה דלא תהי' קדש וקהל גרים לא אקרי קהל כנלפענ"ד ודברי רש"י צ"ע ועיין מ"ק י"ד דמרבה מקרא והצרוע לרבות כה"ג ואלולי קרא ה"א דכה"ג לא מוזהר בצרעת משום דקדושתו חמורה. שוב ראיתי בספר הורה גבר שהביא דברי תוספת הרא"ש שתמה על פירש"י ומ"ש הוא בזה דחוק ולפענ"ד מ"ש נכון מאוד: