שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן ק״נ (ד׳)

והנה במה שמברך להדליק נדפס בגליון הד"ת בר"ן פ"ק דפסחים דבירושלמי סוכה פ"ג מבואר דמברך על מצות הדלקת הנר ע"ש ולפענ"ד לפמ"ש הרא"ש דלכך מברך להדליק דהמצוה בשיהוי והקרבן נתנאל הקשה דהא כבתה אין זקוק לה ולפ"ז בירושלמי שם בסוכה הוא בשם רב ורב ס"ל דכבתה אין זקוק לה א"כ אינו בשיהוי וצריך לברך בעל אבל אם נימא כבתה זקוק לה יכול לברך להדליק מיהו באמת אנן קימ"ל דכבתה אין זקוק לה ואפ"ה מברך להדליק וצ"ל כמ"ש הק"נ כיון דבעינן שיעורא א"כ המצוה נמשכת ושוב קשיא מהירושלמי ודו"ק. והנה הר"ן פ"ק דפסחים מחלק בין מצוה שיכול להפטר ממנה ע"י שליח מברך בעל משא"כ בדבר שצריך לעשות בעצמו והקשה מהך דמברך להדליק אף שיכול להפטר ע"י שליח וכתב כיון דצריך להשתתף בפריטי כיון שא"י רק ע"י שנותן פריטי הו"ל כא"י לקיים ע"י אחר וברא"ש הביא בשם ריב"א ג"כ חילוק זה והקשה ג"כ מלהדליק וכתב דאורחא דאינשי להדליק בעצמם ולפענ"ד הכוונה דהוה כמצות שבגופו ואינו יכול לעשות ע"י אחרים כמ"ש התוס' רי"ד והיינו כיון דאינו רק מה שמדליק וא"כ הו"ל מצות שבגופו וכמ"ש בטעמו של התוס' רי"ד דהתורה רצתה שיתקדש ע"י המצוה וכל שמקיים ע"י אחר א"כ הוא יהיה נשאר ערום בלי מצות ובשלמא ק"פ אף שאחר שוחט אבל הוא אוכל אבל תפילין וסוכה אם אחר ישב בסוכה והוא יהיה בלי תפילין וסוכה במה יתקדש גופו וה"ה כאן מה יקיים הוא כל שהדליק אחר הוא לא עשה שום דבר והר"ן כתב שצריך להשתתף בפריטי וא"כ עכ"פ הוא עושה המצוה במה שנתן מעות ולכך יכול לברך בלמ"ד. ובזה יש לומר דמזה מוכח דהדלקה עושה מצוה דאם נימא דהנחה עושה מצוה א"כ יכול לעשות הדלקה ע"י שליח והוא יקיים ההנחה וע"כ דהדלקה עושה מצוה וכל שהדליק כבר נתקיים כל המצוה א"כ ישאר בלי מצוה וז"ב: