שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן קמ״ז (ב׳)

ובזה יש לבאר מה דאמרו שאם עבר ותקנו מתוקן והיינו מטעם ביטול ברוב וא"ל דבא לעולם בתערובות ואי אפשר להפריד התרומה מן החולין דהרי כל שעבר ותקנו מתוקן א"כ רק ארי' דאיסורא רביע עלה ושפיר בטיל ברוב ול"ק קושית התוס' דכל שהיה יכול להפריד לא מקרי בא לעולם בתערובות ויש להמתיק הדברים דלפי מה שנראה מהתב"ש בסי' י"ד דטעם המרדכי הוא בשביל דהוה כמו אקבע איסורא א"כ כל שיכול להפריד לא מקרי אקבע איסורא וז"ב. ובזה לא הבינותי מה שמדמה התוס' בבית שנפחת לטבל דשאני טבל דמשום ביטול אתינן עלה. ובזה יש ליישב מ"ש התוס' בסוכה דף יו"ד דלא אמרינן מיגו דאתקציאי מחמת יום שעבר והביאו ראיה מהא דאמרו בערובין דף ל"ו דזאת אומרת דתחלת היום קונה או דבעינן סעודה הראויה מבעוד יום ומשמע דאל"ה הי' עירובו עירוב והא אתקצאי מחמת יום שעבר והקשה השעה"מ דמה ראיה משם דטבל שאני דאם עבר ותקנו מתוקן וכבר כתבתי בזה הרבה דברים. וכעת אני אומר דבאמת הא דטבל מחמת ביטול ברוב ולא מקרי בא לעולם בתערובות דיכול להפריד האיסור ואף דאסור משום שבת הוא רק אריא דאיסורא רביע עלה לפענ"ד באמת התוס' הקשו בשבת שם דלימא מגו דאתקצאי בה"ש אמנם לפמ"ש אתי שפיר דאנו דנין על גוף האיסור בה"ש דבאמת מתחלה קודם ביה"ש היה יכול להפריד א"כ לא בא לעולם בתערובות ורק בה"ש בא האיסור בזה שפיר אמרינן כל דיכול להרים אף דאסור מכל מקום רק אריא דאיסורא רביע עלה וא"כ שוב בטל ברוב אבל אם נימא דאתקצי מחמת יום שעבר א"כ כבר אתקצי ולא שייך ביטול דבא לעולם בתערובות ומהו הי' יכול להרים הרי כבר עבר היום ולא הרים שוב אתקצי וע"כ דלא שייך אתקצי מחמת יום שעבר וכעת לא אתקצי בה"ש דהא יכול להרים ואף דאסור זה רק ארי' דאיסורא רביע עלה ודו"ק היטב: