שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן קמ״ג (ד׳)

ולפענ"ד דדברי רבינו ודאי נכונים ואין קושיא עליו מה"ב וגם דברי הכ"מ יש ליישב דהנה בראשית ההשקפה רציתי לומר דלרב דס"ל דתלוש ולבסוף חברו כתלוש דמי א"כ גם ההיכל והעזרות ומזבח העולה הוה תלוש ולבסוף חברו ולא הוה כבנין וראוי לבא משירי הלשכה. וראיתי לרש"י שכתב לגבי מזבח הזהב שכתב דכלי הוא ולא בנין שאינו מחובר לאדמה ויכולין לטלטלו לפיכך נדון ככלי ע"ש הנה הרגיש בסברא זו וצ"ל לדידיה דמזבח העולה וההיכל והעזרות דקבוע הוא ומחובר לאדמה חשוב כבנין והיינו דלא כרב. ועתה נחזה דברי הרמב"ם פ"ה ממעילה ה"ה שהוא מחלק בין המקדיש בית בנוי הדר בו לא מעל והמקדיש עצים ואבנים ובנה בהן בית מעל וע"ש בכ"מ ועיין במלמ"ל שם ופ"ו מערכין הלכה למ"ד ובלח"מ שם וא"כ שוב אף במזבח העולה והיכל והעזרות כיון שהקדיש העצים ובנה אותן הו"ל דין תלוש ולא מקרי בנין ולכך פסק כירושלמי דבזה ודאי פסק כרב אבל פרוכת שתחת הבנין והיינו שהוא במקום אמה טרקסין וא"כ הוא במקום בנין וכיון דהוא בנין ממש וזה שאמרו תחת הבנין והיינו במקום בנין בזה פסק דלא כרב והוה בנין. ובזה מיושב מה דאמר ר"נ בשם רב דנשים האורגות בפרכות לוקחין מתרומת הלשכה ואני אומר מקדשי בה"ב והיינו דרב לשיטתי' דס"ל דאפילו בית ממש הוה תלוש אבל ר"נ ס"ל כיון דהוא במקום בנין הוה כבנין ובא מבדה"ב ודו"ק כי לפענ"ד הוא כוון אמת. איברא בהא דבעי רב הונא מרב כלי שרת מהו שיעשה מקדשי בה"ב צורך מזבח נינהו ומקדשי בה"ב אתו או צורך קרבן נינהו ומתרומת הלשכה היו עושין ולפמ"ש תקשי דהרי רב ס"ל דבית הבנוי הוה כתלוש ומכ"ש כלי שרת שהן רק לצורך מזבח בודאי אין מהראוי שיהיה נחשב לבנין וצ"ל דלפמ"ש הכ"מ פ"ה ממעילה הנ"ל דרב ס"ל רק משום חומרא דע"ז לכך חשיב לי' כתלוש א"כ יש לומר דבשאר ענינים ס"ל דגם כ"ש שהן לצורך מזבח דהוה כבנין ועיין לח"מ פ"ו מערכין ה"א הנ"ל ובזה מיושב מה דהרמב"ם פסק בפ"ד משקלים ה"ב לענין כ"ש כר"ע והשמיט הך דגבו והותירו ולפמ"ש זה הכל לרב אבל אנן לא קי"ל כרב ולכך בא ממותר נסכים דחשוב כבנין ודו"ק אף שיש לפלפל דאדרבא לרב יותר מסתבר דיהי' נחשב כתלוש מכל מקום המעיין יראה דיש ליישב.