שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן י״ד (ב׳)

והנה במה שהקשיתי דהוה קבוע שאינו ניכר לפענ"ד נראה דבר חדש דהנה ענין קבוע שאינו ניכר כתבתי בתשובה דלכך לא מקרי קבוע דבאמת קבוע חידוש דמדחה הרוב א"כ כל שאינו ניכר הרוב עדיף והארכתי בזה דכל דליוחסין בעי תרי רובי שוב אין מעלה לרוב נגד הקבוע אף שאינו ניכר ועכ"פ קבוע שאינו ניכר הטעם דרוב עדיף והנה כאן הרוב הוא כשרים. והנה בירושלמי אמרו פ"ק דכתובות דטעמא דר"י משום דזנות רצה אחר הפסולין ובאמת בש"ס דילן לא אמרינן כן ואף דאמרו בכתובות דף י"ד הכי השתא אשה נשאת בודקת ונישאת אשה מזנה בודקת ומזנה בתמי' אבל לא אמרו דזנות רצה אחר הפסולים ואדרבא מוקמינן בחזקת כשרות ועיין ח"מ סי' ד' ס"ק כ"ד ולפענ"ד להכריע דאם האיש אזל לגבה אז ל"ש זנות רצה אחר הפסולים אבל כשהיא אזלא לגביה זה ודאי דרצה אחר הפסולים שאיש יצרו מבחוץ וזו יצרה מבפנים וא"כ כל שהיא אזלה לגבי' בודאי רצה אחר הפסולים ולפ"ז כל שחיישינן שהיא אזלה לגבי' שוב אין רוב כשרים נגד זה ושוב גם קבוע שאינו ניכר נמי מקרי קבוע ראה זה חדש. וגם במ"ש בענין ממזר ודאי מהיכן נודע זאת ולפענ"ד דהתורה לא תקרא ודאי כל שיש ספק ל"ש לקראו ממזר דהא הוה רק ספק וזה ענין ממזר ודאי ולא ממזר ספק ומעתה שפיר פריך מ"ט אסרו וא"ל דכל ספק מה"ת שרי ומדרבנן אסור דכאן כל שאמרו ממזר ודאי א"א לעשות איסור מדרבנן דבאמת יש ס"ס וכמ"ש הריטב"א והרשב"א אבל באסופי דאינו רק פלגא ופלגא ואינו ספק גמור שפיר קשה מ"ט אסרו ודו"ק: