שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן קל״ו (ב׳)

אשר שאל במ"ש המ"א סי' רצ"ט ס"ק י"ז וכ"מ ברש"י ור"ן שכתבו דאע"ג דלא אבדיל אסיפא פריך דשרי לקצץ מן המחובר וכו' ומשמע דעל יציאה חוץ לתחום והעביר ד"א ברה"ר או מוציא מרשות לרשות לא קפדינן והיינו כיון שהבדיל בתפלה אבל כל שלא הבדיל בתפלה לכ"ע אסור ע"ש וע"ז הקשה דאדרבא מהש"ס משמע להיפך שהרי הש"ס פריך ואע"ג דלא אבדיל והיינו שלא הבדיל כלל דהרי אח"כ אמר וכ"ת בהבדיל בתפלה וא"כ להס"ד דלא הבדיל כלל וע"ז פירש"י והר"ן דאסיפא פריך ומשמע דוקא במחובר אסור אם לא הבדיל כלל אבל במלאכות קלות מותר אף בלא הבדיל לגמרי והיא קושיא גדולה. והנני יוסיף להפליא דלפי הבנת המ"א א"כ הש"ס מסיק דמיירי שהבדיל על הכוס ג"כ בין הגתות שנו וא"כ מבואר דמחובר אסור אף בהבדיל בתפלה כל שלא הבדיל על הכוס וכדאמר שמואל המבדיל בתפלה צריך שיבדיל על הכוס וא"כ זה דלא כמ"א. אמנם נראה דהנה יש לדקדק דמתחלה פריך והאמר ר"א בן אנטיגנוס אסור לאדם שיעשה חפיציו קודם שיבדיל ואח"כ אמר וכ"ת דאבדיל בתפלה והאמר שמואל ולמה לא אמר תיכף והאמר שמואל דהמבדיל בתפלה צריך שיבדיל על הכוס וא"כ כ"ש בלא הבדיל כלל. ובאמת מזה הי' נראה להיפך דבתחלה מקשה על מחשיך על התחום דאמאי שרי כל שלא הבדיל כלל והא אסור שיעשה חפיציו קודם שיבדיל אבל אם הבדיל בתפלה אז מותר להחשיך על התחום ולא מקשה רק אסיפא דמשמע לי' דמותר לקוץ פירות במחובר וזה אסור.