שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן קל״ב (ב׳)

והנה זכורני שהאחרונים הקשו כן. אבל לק"מ דהתוס' בע"ז כתבו כן בדף ע"ב דכל דליכא מעות כגון מתנה ומציאה נקנה במשיכה והרמב"ן כתב דמשכחת חצר וחליפין אבל כ"ז במתנה ובמציאה דאין מציאות למעות שהרי נתן לו במתנה אבל כל דמשכחת לה במעות רק שאין לו כעת ואין לו חצר וחליפין שוב לא נקנה במשיכה וז"פ ודו"ק. וכיוצא בזה כתב בא"ז ובשו"ת תה"ד סימן ע"ר דדעת הא"ז לענין עובר דלא יכול למשך נקנה בכסף ומהר"ם חולק בזה כל דמשכחת משיכה לא קני בכסף א"כ מכ"ש הכא דמשכחת לה מעות אף שאין לו בודאי לא קני במשיכה ובפרט במעשר דודאי קונין בכסף כדכתיב ונתן הכסף וקם לו וערש"י ותוס' ב"מ דף מ"ח לענין מעות קונות ואף להתוס' בהקדש ודאי צריך כסף ודו"ק ועיין מ"ש ביד שאול סימן רכ"ה ס"ק ד' בישוב קושית התוס' דלמה בסוכה מ"א לא תני תקנתא שיאמרו כל מי שיגיע לידו יהי' במתנה ואילו בדף מ"ג אמרו כל מי שיגיע לידו וכעת בשנת תרל"ג ה' ברכה א' אמרתי עפמ"ש המהרי"ט בתשובה בראשונות סי' ק"נ ובשניות חח"מ סי' כ"ג להקשות על מה דאמרו ומלמדין אותו לומר כל מי שיגיע לידו והא אין ברירה ולא הוברר דזו שלו היתה ולא היה דעת אחרת מקנה דלא ידע המקנה ע"ש. ולכאורה רציתי לומר לפמ"ש הקצה"ח סי' ס"א דענין אין ברירה תלוי בדבר שלבל"ע דלר"מ דס"ל אדם מקנה דבר שלבל"ע אין ברירה לא גרע מזה ע"ש ואני מצאתי בספר הישר לר"ת הבאתי בחבורי יד שאול סי' רכ"ו שכתב בהדיא כן ולפ"ז לפי מה דמבואר בחו"מ סי' ר"ע שאם שני אנשים נשתתפו כל מה שיעשו יהי' בשותפות לא שייך דבר שלבל"ע דאגב דבעי למקני גמר ומקנה א"כ גם כאן כל אחד רוצה לקנות ולכך גמר ומקני ולא שייך ברירה. אמנם באמת אי אפשר לומר כן כמ"ש בחבורי שם. אך בישוב קושית המהרי"ט נראה לפענ"ד דלפמ"ש רש"י דמלמדין דהב"ד מלמדין כן א"כ הפקר ב"ד הפקר והוה כאילו קנו מן ההפקר.