שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן קכ״ט (ב׳)

מה שהקשה בהא דפריך מפירין נדרים בשבת ואמאי לימא מי יימר דמזדקק לה בעל וע"ז הקשה דלפי מה דאמרו בשבת דף קנ"ז דמפירין אף מה שא"צ לשבת א"כ יוכל להיות דמיפר על מה שנדרה לאחר השבת ולא שייך מוקצה והיא קושיא גדולה והנה אמר שכן מצא כתוב בשו"ת בית אפרים להגאון מוהר"ז מרגליות חלק חו"מ סי' ס"א ע"ש והשבתי בזה עפ"י מה שיש להבין שאיך שייך לומר שמפירין נדרים שהן לצורך מחר הא קי"ל דאין מפירין נדר עד שיחול וא"כ כל שנדרה על לאחר השבת א"כ לא יוכל להפר קודם שחל הזמן וא"כ ע"כ שהי' לצורך שבת ג"כ והוא מיפר רק מה שלאחר השבת בלבד ולא בטל כל הנדר דבהפרה לא אמרינן דמיפר כלו כמבואר בסי' רכ"ט. אמנם זה דוקא כל שהיה מועיל אם היה מיפר כלו א"כ יכול להפר מקצתו אבל אם מוקצה הוא ועל שבת לא מועיל הפרתו פשיטא דל"ח ההפרה על לאחר שבת שעדיין לא חל הנדר כלל אך זה אינו דבהפרה יכול להפר אף שלא חל כמבואר סי' רכ"ח סי"ז ושפיר יכול להפר אף מה שלא נדרה רק על לאחר שבת בלבד והנה בנדרים דף פ"ט מבואר הטעם דחל ההפרה אף למה שלא חל הנדר משום דכתיב וחפרה הלבנה והיינו שחשב במחשבה ולא נתבאר הטעם ולפענ"ד הדבר הוא דכיון שנודרת ע"ד בעלה וא"כ כל הנדר היה רק בתנאי שירצה הבעל ועיין שו"ת מהרי"ט חלק א' סי' ד' וא"כ כל שמפר ואינו רוצה יוכל להפר אף שלא חל עדיין שהרי הוא רוצה שלא יחול הנדר כלל ולפי"ז לפי הס"ד דלא ידע מהך דכל הנודרת שוב ע"כ שמיפר על נדרים שהם לצורך השבת שאל"כ לא יכול להפר כלל ושפיר פריך כיון דמוקצה הם איך יוכל להפר וע"ז משני כדר' פנחס ושפיר יכול להפר ולא הוה מוקצה כלל.