והשבתי דל"ק דניהו דאסור לכבוש בשביל בע"ח אבל גזל לא מקרי דגזל היינו דוקא שגוזל לעצמו כעין ויגזול את החנית אבל כאן כובש בעד מי שמגיע לו ורק דהתורה מיעט מקרא דלא שייך שעבודא דר"נ אבל מכל מקום גזל לא מקרי. ומה שהקשה דלמה לי קרא דלאו דלא תשיך בלוה הא נוכל למילף מהא דכתיב קרא בגזל ולא ילפינן מריבית משום דריבית חידוש הוא דאסור אף ללוה כדאמרו שם וא"כ מזה גופא מוכח דאסור ללוה דאל"כ למה לי קרא דגזל והשבתי דאכתי לא הוה לקי דה"א דניהו דאסור ללוה ג"כ דאל"כ גזל למה לי אבל ללקות לא לקי ועיין רמב"ם פ"ד ממלוה. מיהו בלא"ה ל"ק כמ"ש הפ"י בקידושין בדף ל"ד ובדף י"ד דזה לא מסתבר דלא לכתוב קרא ונילף מכח מדאצטריך ע"ש:
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן קי״ג (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.