אמנם נראה דהנה יש לחקור הך קדושה דחל על הסוכה מהו דא"א לומר קדושת דמים דהרי לא שייך בזה שיצטרך למוכרו ולחול קדושה על הדמים וקדושת הגוף לא שייך דא"כ למה פקע בכדי ומהמ"א סי' תרל"ח נראה דאינו רק תשמישי מצוה ולא קדושה וגם בפני יהושע כאן משמע דאינו קדוש קדושת הגוף. ולפענ"ד היה נראה דהוא קדושת הגוף שחל שם שמים על הסוכה כמו על החגיגה והיינו קדושת הגוף ואף דקדושת הגוף לכ"ע לא פקע בכדי נראה לפענ"ד לחלק דשאני שאר קדושות דשייכים לעולם אבל כאן עיקר הקדושה בשביל המצוה וא"כ אינו קדוש קדושת הגוף רק על אותו הדין שהיא מצוה לשבת בה זהו קדושת הגוף שלה. ובזה ניחא לי קושית המ"א דהזמנה לאו מלתא והקשה המ"א דהא בקדושה הזמנה מלתא היא ולפמ"ש אתי שפיר כיון דעיקר הקדושה היא מצד המצוה ובמצוה הזמנה לאו מלתא היא לכך גם הקדושה לא חל בהזמנה וז"ב. ובזה נראה לפענ"ד ליישב קושית התוס' דקרא דחל שם שמים על הסוכה דמשמע דהוא מה"ת והרי שם משמע דאינו רק משום מוקצה ולפמ"ש אתי שפיר דמה דחל שם שמים הוא כדי שלא יועיל תנאי דהרי קדושת הגוף לא מועיל תנאי ומה דאסור משום מוקצה היא משום דהוקצה למצותו ועי"ז חל הקדושה כנלפענ"ד.
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן ק׳ (ד׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.