שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ב׳ סימן ק׳ (ב׳)

והנה בגוף סברת המהרש"א דתנאי דאיני בודל הוא דלא מהני ורק תנאי דשמא תפול מועיל לפענ"ד הסברא היא דהנה התוס' כתבו דהוה מצי למפרך דלא מצינו שמועיל תנאי במוקצה מחמת איסור ועפ"י שהאריך בטעם הדבר ולא העלה דבר ברור. אך לפענ"ד הסברא דאיך שייך שיועיל תנאי בדבר שאסור והקצה מדעתו משום דאסור לעשות כן ואיך מועיל תנאי וכעין דאמרו אמר על הבכור משתצא רובו יהי' עולה דלא מועיל דדברי הרב ודברי התלמוד דברי מי שומעין וגם כאן כל דהקצהו מחמת איסור לא שייך תנאי ולכך ל"מ תנאי דאיני בודל דהא אסור משום סתירת אהל אבל תנאי דשמא תפול מועיל דליכא איסור רק משום ביזוי מצוה או שהוקצה וכל שנפל בודאי לא שייך לא ביזוי מצוה ולא הוקצה ושפיר מועיל תנאי דהא ע"ז לא חל דברי הרב כלל וז"ב. איברא דהשעה"מ הלכות סוכה פרק ז' הקשה דא"כ למה אוקי אביי ורבא באומר איני בודל ולא אוקי באומר התנאי שאם תפול כמו דמועיל בעצי סוכה על היותר מכדי הכשר סוכה וה"ה בנויי סוכה כל שתפול יהי' שרי ולפענ"ד נראה דרבותא קמ"ל דאף באומר איני בודל מהני דל"מ במתנה שאם תפול דאז ליכא משום ביזוי מצוה או הוקצה אלא אף באומר איני בודל דיש סתירה וה"א דל"מ תנאו ואפ"ה מותר ומטעם דכל הטעם דל"מ תנאי דאיני בודל משום דאיכא משום סתירת אהל ודברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין ולפ"ז זהו בסוכה דשייך דברי הרב אבל בנויי סוכה דעיקר האיסור בא משום דהוא עשהו לנוי א"כ בא מחמת דברי התלמוד שפיר מועיל באומר איני בודל דגם זה בא משום דברי התלמוד שעשה נוי לסוכה ובפרט שאמר איני בודל הוה כמ"ש התוס' בתמורה שם דאמר עד יציאת מיעוטו דבא קודם דברי הרב שפיר מועיל מכ"ש כאן דגם דברי התלמוד לא חל מקודם ומ"ש בהך דרב אסי דהפריש שבעה אתרוגים לשבעה ימים דהוה כהתנה אם נפל ע"ש לפענ"ד לא דמי דשם נפל אזדא לי' וכאן ישנו ואיך מצי אכיל הא לא הוברר מי הי' ליום זה ואולי כל אחד הוכנה על יום אחד ודו"ק. ובגוף סברת ר"ת דעל היותר לא חל לפענ"ד נראה לפמ"ש התוס' בשבת שם בהא דאמר אבוהון דכלהו דם ולא קאמר אבוהון דכלהו עצי סוכה משום דעצי סוכה מתבטל המצוה כשמסתפק בו ולפ"ז זהו במה שצורך לסוכה אבל היותר מכדי הכשר לא נתבטל המצוה ולכך לא אסור מקרא דלא חל שם שמים על יותר מזה דהרי לא יתבטל המצוה ולפ"ז י"ל דלכך מועיל התנאי דשמא יפול דכל שנפל ובלא"ה נתבטל המצוה שוב הוה כיותר מהכשר מה שצריך למצוה אבל איני בודל מהם ל"ש בזה דהא ע"כ יבדל דהא מבטל מהמצוה ודו"ק. ולפ"ז בשיעור סוכה דלא מבטל המצוה וא"כ גם איני בודל מועיל ולכך אוקי אביי ורבא באומר איני בודל ודו"ק היטב: