שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ב׳ סימן קצ״ט (ה׳)

ובזה אני אומר דצדקו דברי אא"ז הב"ח ז"ל במ"ש דקטן שהשיאו אביו סמוך לפרקו דקידושין תופסין מדרבנן והח"מ והב"ש סי' א' וכן בסי' מ"ה תפסו עליו. ולפמ"ש אתי שפיר דסמוך לפרקו שוב מקרי זכייה ושפיר קידושין תופסין עכ"פ מדרבנן דלדעת הר"י ברזילי הוא קידושי תורה לפי הבנת המשנה למלך ועכ"פ קידושי דרבנן ודאי מקרי וז"ב מאד. איברא דצריך להבין דאכתי מה זכייה שייך בזה אף דמצילו מן העבירה הא קטן אוכל נבילות אין ב"ד מצווין להפרישו ושוב עכ"פ לא מקרי זכייה כ"כ שיהיה יוכל לזכותו לו אשה. אך לפענ"ד נראה לפי מה דמבואר באו"ח סימן שמ"ג דדוקא הב"ד הוא דאינו מצווים להפרישו אבל האב מצוה לגעור בו ולהפרישו מתורת חינוך ועיין ט"ז שם דאף בא"דר מצוה על האב להפרישו ולפ"ז שפיר כתב הר"י ברזילי דהאב שקידש לבנו קטן דהוה קידושין דשפיר מקרי זכייה לאב ולבן. ואם חומה היא נבנה עליו טירת כסף דבזה מיושב כל קושיות המהרי"ט והנוב"י שם דמה שהקשו דא"כ מצינו אישות לקטן הנה ודאי ל"ק דמה"ת ליכא זכיה דזה שמשיא סמוך לפרקן אינו רק מצוה ול"מ זכייה מן התורה ושפיר פריך א"כ מצינו אישות לקטן דהקטן בעצמו ודאי ל"מ לקדש דלו אינו זכייה דקטן אוכל נבילות אין מצוה להפרישו ורק שעשה אביו מצוה. ובזה מיושב מה שהקשו דאמאי בקטנה שהשיאה אמה ואחי' דהוה רק מדרבנן ואמאי לא הוה קידושי תורה. ולפמ"ש אתי שפיר כיון דהאם אינה מצווית על החינוך כמ"ש המ"א סי' שמ"ג בשם רש"י נזיר דף כ"ט ועיין מ"ש שם על הגליון א"כ שוב לא שייך זכייה: