שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ב׳ סימן י״ט (ה׳)

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

והנה במ"ש התוס' דלשמא תזנה לא חיישינן ראיתי בספר מוצל מאש שנדפס מחדש ואור ליום א' וירא שנת תרכ"ה ראיתי שהביא דברי הא"מ שכתב דהוה כעין שמא מת לא חיישינן שמא ימות חיישינן ובאמת שאין הבנה לדברים דשם ביאר הגאון בנוב"י מהד"ק חלק יו"ד סי' נ"ה ביאור הדברים וכאן לא שייך זאת יעו"ש דכאן שייך חזקת צדיקת וכשרות ובודאי לא תזנה. אמנם נראה דלפמ"ש התוספות ריש כתובות דגם לרש"י עיקר הכוונה שחשו בשביל אשת כהן וקטנה פחות מבת ג' ולכך תקנו גם בשאר נשים יעו"ש ולפ"ז באשת כהן דשייך חשש אונס לא שייך חזקת צדיקת דהא אנוסה היא וכמ"ש המהרש"א בחולין דף י"א גבי אין אפוטרופס לעריות יעו"ש וגם בקטנה פיתוי קטנה אונס היא ולא שייך חזקת צדיקת ושפיר חיישינן שמא תזנה. ובזה מיושב מה שהקשה בהגהות א"מ דא"כ ביבמות דף ל"א גבי זמן בקידושין למה ניחא למ"ד משום פירי והא גם למ"ד משום פירי לשמא תזנה חיישינן ולפמ"ש אתי שפיר דשם שייך חזקת כשרות וגם לשמא תזנה לא חיישינן וז"ב. ובזה מיושב מה שהקשה לשיטת אחי הרא"ה הובא בשיטה מקובצת ריש כתובות שכתב ליישב קושית התוס' דלמה חשו לזנות והא זנות לא שכיח וכתב הוא דארוסה שאין בעלה משמרה חיישינן לזנות וקשה דא"כ בזמן בקידושין גם למ"ד משום פירי חיישינן לזנות. ולפמ"ש א"ש דבאמת שייך חזקת כשרות וצדיקת ומה"ת לחוש לזנות רק דשם באשת כהן ובקטנה שייך חשש זנות דהא יש לחוש לאונס וכמ"ש אבל שם שפיר ל"צ זמן ולתקן זמן רק משום אשת כהן זה ודאי לא תקנו. ובזה מיושב מה שהקשו על אחי הרא"ה מהך דגיטין דף כ"ז דאמרו ג"כ בארוסה למ"ד משום פירי ארוסה לית לה פירי והקשו ג"כ דבארוסה שייך חשש זנות ולפמ"ש אתי שפיר דלא שייך לחוש לזנות משום חזקת כשרות וז"ב ובזה יש לומר דמה שלא תירצו בכתובות ג"כ כמ"ש בגיטין דחשו שמא תזנה ולפמ"ש י"ל דשם הקשו לתירוץ הראשון דלא ס"ל לרש"י דתקנו משום אשת כהן וא"כ גם לשמא תזנה לא חיישינן אבל בגיטין כתבו לתירוץ השני שבתוספות דגם לרש"י עיקר התקנה היה בשביל אשת כהן ומה שהקשה הא"מ ע"ז מדברי הח"מ ודחה דברי הח"מ באמת שהב"י סי' וא"ו כתב ג"כ כהח"מ ואני הבאתי מ"ש בשיטה מקובצת בסוגיא דפ"פ בזה ואכ"מ להאריך:
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תליתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.