שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ב׳ סימן קפ״ה (ה׳)

ובזה מבואר לפענ"ד דברי הש"ס בקידושין דף כ"ג דרבא אמר כסף קבלת רבו גרמה לו ושטר קבלת אחרים גרמה לו וע"ש ברש"י ואינו מובן החילוק ועיין בטוב גיטין ר"פ הזורק שהאריך בביאור דברי רש"י האלו. ולפמ"ש יש ליישב דבאמת צריך ביאור לפמ"ש כיון דרבו בעצמו בודאי יכול לשחרר העבד לחוב להעבד לר"מ דחוב הוא לעבד אף במקום שאינו מגיע לו זכות וא"כ מדוע לא יוכל לעשות שליח והרי לא מקרי תופס לבע"ח במקום שחב לאחרים בזה וצריך לומר דשאני התם דבשלמא אם הי' בא ע"י רבו באמת לא אכפת לן בחוב אבל כאן דע"י קבלת אחרים בא לו הרעה וס"ל לר"מ דל"מ משא"כ בקבלת הכסף דקבלת רבו גרמה לו ובכה"ג שפיר נעשין שלוחין של רבו ובאמה דהי' מקום לומר כיון דאסור לשחרר עבדו רק דבמקום דעביד נייח נפשו או שאר דבר לצורך מצוה הוה כקיבל כסף וא"כ בשלמא קבלת כסף קבלת רבו גרמה לו אבל בשטר כיון דגם רבו אינו רשאי רק בשביל שיגיע לו איזה זכות דהוה כקבלת כסף אבל הם אין נעשים שלוחו בע"כ דהוה תופס לבע"ח במקום שחב לאחרים. ובאמת מכאן ראיה דאפילו עשאו שליח בפירוש ל"מ כל שחב לאחרים דאל"כ מה בכך דקבלת אחרים גרמו לו מכל מקום הא עשה הרב שליח על קבלת השטר שחרור בפירוש. ולכאורה רציתי לומר כיון דכ"מ דהוא לא מצי עביד ל"מ משוי שליח א"כ כיון דבאמת מה שמקבל העבד הגט שחרור הוא משום דגטו וידו באין כאחד וכיון שכן היאך מועיל קבלת האחרים והיינו דהוה כמי שנעשו שלוחים לעבד והרי כיון שאין לו יד לקבל כ"ז שאין הגט בא לידו א"כ כיון שהם חבין לו היאך נעשין שלוחיו והוא בעצמו כ"ז שאינו מקבל הגט אין לו יד ובמה יעשו הם שלוחיו ובשלמא אם הי' זכות הוה זכין לו שלא בפניו וזכיה עדיף משליחות לדעת קצת הפוסקים אבל כיון שחוב הוא לו היאך יהי' שלוחיו במלתא דהוא אין לו יד עדן לקבל משא"כ בקבלת כסף דקבלת רבו גרמה לו וא"כ לא שייך לומר דאין לו יד לקבל גט כיון דרבו מגרשו והרי גיטו וידו באין כאחד. ובזה מדוקדקים דברי רש"י שכתב דקבלת רבו שמקבל הכסף גרמה לו להשתחרר מאליו ואין אחרים חבין לו אלא קבלת הרב והרב אינו נעשה שלוחו אלא לצורך עצמו ומקנהו מאליו והם דברי אריכות לכאורה בלא טעם ולפמ"ש אתי שפיר דק"ל היאך יהיו שלוחיו הא אין לו יד עדן ובמה יהיו הם שלוחיו ולזה אמר דהרב בעצמו נותן לו הגט ובזה שייך גיטו וידו בא כאחד דהוא אינו נעשה שלוחו אלא לצורך עצמו ומקנהו מאליו ושפיר בא לו ידו וגיטו בבת אחת והם אינם רק כמעשה קוף בעלמא ולא חבו לו אבל בשטר שהם נעשו שלוחו כל שאין לו יד במה יעשו שלוחיו לקבל לו הגט שיבא לו היד. ויתכן יותר עפ"י דברי הקצה"ח סימן רי"ש במה שהאריך דאיך גיטו וידו באין כאחד והעלה דבגט כיון דבע"כ מגרש לא בעי נתינה גמורה ולפ"ז עכ"פ שלוחיו לא יוכלו להיות ואין להאריך עוד בזה ודו"ק היטב כי ת"ל כמה מילי מעליותא איכא למשמע מינה ודו"ק אח"כ בהגיע לי תשובה מהרב החריף אבד"ק פמאהרין נ"י כתבתי עוד בזה ולא העתקתי הדברים כהווייתן כי למה לי להכפיל הדברים ולא העתקתי רק מה שנתחדש אצלי ועיין בגיטין ר"פ התקבל דאמרינן אם רצה להחזיר יחזיר ומטעם דחוב הוא לה ועיין בר"ן שם ואפ"ה מהני הגט ע"י שליח כשלא חזר ושם לא שייך כל התירוצים שכתב הנוב"י דמיירי בארוסה דאין חוב לה וא"כ למה יוכל לחזור בו וזה תימה רבה על הנוב"י וצע"ג: