שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ב׳ סימן קע״ח (ה׳)

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

והנה בשנת תרי"ח הגיעני תשובה מהרב מוה' אליעזר ליפא נ"י אבד"ק ראזינטוב במה שאירע לפניו שאחד הי' שמו מושל והוא אבי המתגרשת והברת הקריאה היא כמו זיסל וסדר הגט בואו כמו בזוסל ואף שחתם ביו"ד חשב כיון שהוא ע"ה אין ראיה מהחתימה שלו ואחר שנתן הגט לב מעלתו נוקף אולי יש לכתוב ביו"ד ורצה ליתן גט אחר והאשה לא רצתה וכתב הבעל להרב הגאון מוהר"ש קליגער וצוה לכתוב גט אחר ביו"ד כי חשש שמא יקרא מושל בחולם כשיהיה נכתב בוא"ו והנה האשה בשמעה זאת לא רצתה לקבל ג"פ אחרת בשום אופן רק שיתן לה תרקבי דדינרי. והנה יפה כתב מעלתו כי בטיב גיטין מכשיר בזה כמ"ש באות זיי"ן גבי זיסקינד יעו"ש בשמות נשים אות ז' גבי זיסל ובג"פ מכשיר באבי המתגרשת. וגם יפה כתב מעלתו ע"פ דברי הג"פ כל דיש מקום לקרות הכי והכי הגט כשר ע"ש בסי' קכ"ח ס"ק ג' בסופו וה"ה כאן כיון דאיכא למקרי בחולם ואיכא למקרי במלאפום או בשורק שוב אין קפידא. אמנם לפענ"ד בלא"ה יש להכשיר כאן דהא באמת לפענ"ד אם יקראו מושל בחול"ם באמת הוא כן דבאשכנז קורין לשם משה מושל בחולם וא"כ אף שכאן לא ידעו שם הקודש מכל מקום לא נגרע דבר אם יקראו בשם מושל בחולם. ולפענ"ד עיקר הקריאה כך כמו שנראה מלשון הד"מ. ומה שפלפל מעלתו בדברי התוס' גיטין דף פ' ודף כ' הנה כבר מלאו ידיהם כל הגדולים בזה ועיין בסוף גבורת אנשים שהגאון מוהר"ם כ"ץ וזקני המג"ש האריכו בזה ובשו"ת כנסת יחזקאל סי' ע' ולא נפניתי לעיין בזה ועיין שו"ת נוב"י מהד"ת חלק אהע"ז סי' קי"ג. והנה גוף ראיית העבוה"ג ממ"ש התוס' דאם מקום הלידה מעכב למה כותבין ע"פ הבעל והאשה והיה צריך לכתוב עפ"י עדים ולפ"ז גם שם אביו כותבין עפ"י עצמו ע"כ דאינו מעכב וגם בשינה כשר ובאמת אין ראיה דהרי התוס' הקשי מאשתמודענא דכותבין עפ"י עצמם וכתבו דזה הוה רק גילוי מלתא בעלמא. ולפ"ז זהו לענין מקום לידה דאינו עביד לאגלויי אבל שם אביו ומכ"ש שינה שמו דודאי עביד לאגלויי דודאי כשר לכתוב עפ"י עצמו והרי גם שם עצמו כותבין אם הוחזק שלשים יום ועכ"פ ע"י קרוב ואשה נאמנים משום דהוה עביד לאגלויי ומה שצריך שלשים יום הוא דאפילו אם שינה שמו הרי הוחזק בשם זה ועכ"פ ראיית העבוה"ג תמוה ובזה נראה לפענ"ד דאם כשהשינוי תלוי במבטא המדינה טפי יש לומר דאינו נאמן עפ"י עצמו כיון דאינו עביד לגלויי כ"כ ודו"ק:
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תליתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.