שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ב׳ סימן קס״ז (ה׳)

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

והנה התוס' בעירובין דף ט"ו הביאו ראיה דאפשר לצמצם מהא דאיבעיא בחולין דף ע' בחציו ברוב אבר ואם נימא דא"א לצמצם ממנ"פ טעון קבורה שמא ימצא רובו וראיתי במהרי"ט אלגזי פ"ב דבכורות גבי פלוגתא דר"י ורבנן באפשר לצמצם שהקשה דמה ראיה דהא נ"מ במקום דיש ספק אם כבר בכרה דאז הו"ל ס"ס ולא טעון קבורה וכן הקשה על הרמב"ם וטוש"ע דפסקו האבעיא לחומרא והבא אחריו ספק בכור ואמאי והא קיי"ל דאי אפשר לצמצם והו"ל ס"ס. ולפענ"ד לק"מ דהא הוה ספק בגוף אי הוה בהמה זו מבכרת או שכבר נפטרה מבכורה ואח"כ הוה ספק על אותו ולד אי נפטר מבכור ובכה"ג בשני גופים לא מקרי ס"ס לכל השיטות וז"פ ועיין פר"ח ופרי תואר שנחלקו במחצה על מחצה אי אסור מן התורה כל דליכא רוב אף לדעת הרמב"ם דספק מותר מן התורה. ולפמ"ש יש לומר דתלוי בזה אם אמרינן אפשר לצמצם וא"כ לשיטת הר"ש דכל דיש שני צדדים להתיר אמרינן אפשר לצמצם א"כ שם דאם המיעוט הותר ודאי דאמרינן חוזר וניעור וגם במחצה למחצה עכ"פ כשם שלא בטל לגבי איסור כמו כן לא בטל להיפך ושפיר אמרינן חוזר וניעור ולא נשאר רק המחצה למחצה דדלמא ההיתר מרובה ובכה"ג לא אמרינן אפשר לצמצם. ובזה מיושב מה שהביא הפר"ת ראי' מבכורות דף כ"ג לענין ציר דאמרינן דהו"ל פלגא ופלגא. ולפמ"ש שם הוה שני צדדים להתיר שוב אמרינן אפשר לצמצם ודו"ק היטב וצ"ע בזה ועיין מהרי"ט אלגזי בחידושיו על בכורות בחיבורו דף ל"ו ע"א שהאריך בזה. וצ"ע בהא דפריך בשבועות דף ל"א בכפרו שניהם בב"א דחייבים והא אי אפשר לצמצם ומה קושיא הא יש שני צדדים לכל אחד מהעדים דדלמא כפרו בבת אחת ממש וגם כל אחד מהעדים יש ספק אולי הוא כפר בראשונה וחייב דגרם לו היזק ובס"ס פשיטא דמביא קרבן שבועה דהו"ל כרובא ועדיף מרוב וכל אחד בפני עצמו יש לו ס"ס והרי בס"ס להחמיר אף בדרבנן מחמירין כמ"ש המלמ"ל פי"ד מבכורות בתשובתו ופ"ח מאה"ט ומכ"ש בדאורייתא וצ"ע ועיין שבת דף כ"ח ע"ב הכא בג' על ג' מצומצמות עסקינן ושאלני הרב מוה' שאול אוירבויך נ"י דכאן יש שתי צדדים להתיר שמא הוא יותר ושמא הוא פחות והו"ל שבר כלי קודם יו"ט ולא הוה נולד. והשבתי דזה אינו דמכל מקום הי' מוקצה דדלמא הוא יותר ודלמא הוא שוה והו"ל כלי והוה מוקצה וגם לפמ"ש הצל"ח דבדרבנן אמרינן אפשר לצמצם אתי שפיר ודו"ק:
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תליתאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.