שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ב׳ סימן קס״ה (ה׳)

והנה אחר זמן רב בשנת תרי"א נתתי לבי במ"ש הרמב"ם פי"ג מאה"ט הלכה ו' מצא הסכין בי"ג מזה עליו ומטבילה ושוחט בה למחר מפני שעשאוהו ביום זה כאילו יום י"ג שביעי שלה והראב"ד כתב דמים רעים שתה שאין מקום להזאה ולפמ"ש יצא לו לרבינו מש"ס מפורש בחגיגה הנ"ל דעשאוהו כט"מ בשביעי שלו והיינו משום דמעלה עשו בה וה"ה כאן כיון דלא גזרו על הכלים הנמצאים בירושלים רק בסכינין לשחיטת קדשים מפני חומרת הקדשים כמ"ש הרמב"ם שם הלכה ה' וא"כ הוא ג"כ מעלה בקדשים ולכך עשאוהו כט"מ בשביעי שלו. איברא דלפ"ז צריך ביאור למה שם בשפופרת לא הצריכו הזאה וכאן הצריכו הזאה. אך נראה דהוא הדבר אשר דברתי דבאמת הזאה שלא לצורך היא וצריך הערב שמש וא"כ שם דאי אפשר בהערב שמש דלא היתה נעשית במעורבי שמש לכך לא הצריכו הזאה מספק אבל כאן דיכול להיות הזאה והערב שמש על יום י"ד לכך הצריכו הזאה ג"כ מספק. ובזה נראה לפענ"ד הטעם של הרמב"ם שכתב שלא גזרו על הסכינים הנמצאים ביום י"ד ומהיכן יצא לו טעם זה. ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת רבינו נראה דהבין דהסכינים מפני מעלת הקדשים עשו כטומאת מת ביום השביעי וא"כ הי' צריך הזאה ואם לא יהי' הזאה יהי' תרתי דסתרי אהדדי וא"כ ע"כ לא יכלו לגזור ביום י"ד שהרי צריך לו היום לשחוט ואי אפשר לשחוט היום דלמא הזאה שלא לצורך הוא ובפרט שחזקת סכינים הצריכים לק"פ שטהורים הם וא"כ אי אפשר לעשות כט"מ ביום השביעי שלו ולכך שוחט מיד. ובזה מבואר היטב כל הברייתא דלכך בי"ג שונה ומטביל דיכול להיות הערב שמש ולכך בקופיץ דלא נצרך על י"ד דאסור שבירת עצם ולא נצרך רק על ט"ו שוב יכול להיות הערב שמש לכך גזרו. ובזה מיושב היטב הא דמשני כגון שבא בשבת והקשו כלם דהא לשיטת הר"י מקורביל הי' באה חגיגה מע"ש ולפמ"ש אתי שפיר דעכ"פ יכול להיות הערב שמש דהא החגיגה שחט מע"ש והי' יכול לשברה מקודם וא"כ שוב גזרו דצריך הזאה והערב שמש ודו"ק. והמעיין ימצא שמיושב כל קושית הראב"ד והכ"מ שם: