שואל ומשיב מהדורא תליתאה · כלל ב׳ סימן קל״ט (ה׳)

ובזה נלפענ"ד במ"ש בשו"ת בית יעקב באשה שהשתדלה להיות נבעלת לראש הלסטים שבא עליה שיירא בדרך להרגם ועי"ז נצלו כל השיירא ופסק דמצוה רבה עשתה ואף בזה פיקוח נפש דוחה ותמה ע"ז הנוב"י בתשובותיו חלק יו"ד מהד"ב דהא אין מתרפאין בע"ז וה"ה בג"ע ואסתר שאני דעשתה בשביל הצלת כל ישראל. ולפמ"ש אתי שפיר דעיקר הטעם דתהרג ואל תעבור הוא בשביל דפקוח נפש אינו דוחה דבר שמגיע נזק לחבירו ולפ"ז בכה"ג דמגיע הצלה לכל השיירא א"כ היא נתכוונה עכ"פ לטובת החברה כלה ואנן סהדי דהבעל ג"כ היה מתרצה שתאסר לו ולהציל כל השיירא בכה"ג הוה כמו כל התורה דיעבור ואל יהרג ואם לא עשה כן עבר על לאו דונשמרתם מאד לנפשותיכם ולכך באסתר שעשתה להצלת כל ישראל בודאי פעולתה ושכרה אתה. ומזה ראיה ברורה דמכל מקום נאסרה לבעלה דאל"כ היאך מקשה הש"ס גבי אסתר דתהרג ואל תעבור והוצרך לשנויי דהנאת עצמו שאני או דקרקע עולם היא ת"ל דכל דלא נאסרה לבעלה לא הפסידה כלום לא למרדכי וגם הבן לא הוי ממזר דנכרי הבא על בת ישראל הולד כשר וע"כ דנאסרה על בעלה ולכך אמרה כאשר אבדתי אבדתי וזה שהיה הוויכוח בין אסתר למרדכי שבתחלה ידעה ג"כ שהוא הצלת ישראל רק שסברה שבשביל פקוח נפש אין לעשות איסור שמגיע הפסד לבעלה וע"ז השיב לה מרדכי שהוא פקוח נפש הכולל לכל ישראל וע"כ השיבה לו דתלך וכאשר אבדתי אבדתי ועשתה איסור כדי להציל את ישראל ודו"ק היטב: