שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ד׳ סימן קע״ה (י״ב)

והנה בשנת תרי"ז ד' ראה כ"ב אב הגיעני תשובה מהרב המופלג מו"ה דוד מאיר פריש נ"י בס"ת שכתב המנוח מו"ה מאיר סופר ז"ל מבערזאן והיה כך שנפל טיפת דיו על אות אלף ולקח בפיו קנה השבולת ומצץ הדיו בפיו ע"י השבולת עד שלא נשאר שום רושם כלל ונשארה אח"כ האלף כתקנה וב"כ נגלל הס"ת עד אשר לא יוכל לידע באיזה מקום היה ולא באיזה חומש ואם נימא דהוה חק תוכות נפסל כל הס"ת והאריך בזה. והנה לפענ"ד דבכה"ג ליכא משום חק תוכות והטעם דהנה כל הפסול דחק תוכות הוא דבעינן שיהיה האות ע"י כתיבה ולא ע"י חקיקה ולפ"ז לכאורה באם גוף האות כתקונה רק שנפל דיו עליו א"כ כל שמסיר הדיו והרי הדיו נשאר מאליה וכשר וכעין שכתב הג"א פ"ק דסוכה אות כ"ד ברא"ש שם דלא שייך לומר תעשה ולא מן העשוי בפסול רק היכא שגוף הסוכה היה בפסול כמו דלעת וקיסם מחוברים אבל כל שגוף הסוכה והסכך כשר רק שהתקרה גורמת לו הפסול כל שהסיר התקרה נשאר הסוכה בכשרות וכן קי"ל בש"ע או"ח סי' תרכ"ו וא"כ ה"ה כאן כל שנפל טפת דיו אחר שנגמר האות הרי הוא בכשרותו לאחר שנגמר האות וזה לפענ"ד טעמו של הסמ"ק ודעימיה דמכשירין חק תוכות כל שכבר נגמר האות כתקנה אמנם באמת הפוסקים חלקו על הסמ"ק כמ"ש הב"י בסי' ל"ב והטעם לפענ"ד דלא דמי דשם גוף הסוכה היא נשארת כשירה רק שהתקרה פוסל וכל שמסיר המונע ממילא נשארה הסוכה בכשרותה ועיין בברטנורא פ"ק דסוכה משנה ח' אבל כאן כל שנפל טיפת דיו ונשחת האות ולא נשאר הצורה של האות כתקונה א"כ נפסל גוף האות ואח"כ כשמסיר הטיפת דיו א"כ נתחדש גוף האות ע"י המחיקה והרי בעינן כתיבה ופסול. ושוב נזכרתי שזקני הגאון מוהר"ל מפראג ז"ל בתשובת חינוך בית יהודה סי' ע"ה רצה לחלק כן ומדמה ג"כ לסוכה שכל שנשאר הצורה של הא' אף שנגע רגל הא' בה"א וכן בקו"ף מכל מקום צורת הא' יש עליו אף שהיא פסולה בכה"ג כשר ולפמ"ש אין מקום לזה דסוף סוף כל שנפסלה הה"א עי"ז וא"כ צריך גוף האות תיקון וא"כ ממילא כל שאינו מתקן גוף האות ע"י כתיבה נפסל משום חק תוכות. ובזה נראה לפענ"ד לישב דברי הלבוש באהע"ז סי' קכ"ה שכתב עמ"ש שם המחבר בנפל טיפת דיו בתוך האות ואינה ניכרת דפסול משום חק תוכות דדוקא כשנפל טיפת דיו על האות בעוד שהיא לחה ונתערב הדיו יחד אבל כשנפל טיפת דיו לחה לאחר שנתייבש האות וניטל הדיו מעל האות כשר שהרי לא עשה שום דבר אלא גלה הכיסוי והט"ז שם השיג עליו והביא בשם הב"ח דהשיג עליו ממ"ש הפוסקי' בטיפה שנפל לתוך חלל הב' ונעשה פ"א דפסול והרי שם אף בדיו לח אינו מתערב ואפ"ה פסול לגרור הטפה שבתוך חלל האות ע"ש ולפענ"ד נראה דדברי הלבוש נכונים דהלבוש מיירי היכא שלא נשתנה צורת האות כלל ע"י הטפה רק שע"י שנפל טפה נפסל האות וא"כ ז"ש דדוקא בנתערב עם הדיו דאז נפסל האות שכבר נכתב וא"כ מה מועיל מה שמסיר הרי נתחדש גוף האות ע"י המחיקה ופסול משום חק תוכות אבל כל שנפלה טפת דיו לאחר שנתייבש א"כ האות נשאר כתיקונו ולא נתערב כלל עם האות א"כ ניהו שנפל טפת דיו לחה כל שמסירו נשאר גוף האות כתיקונו וכשר כמו בסוכה שתחת התקרה ולפ"ז זהו כשלא נשתנה צורת האות ע"י זה רק שנסתם ולא ניכר האות אז יש חילוק בין נתערב עם הדיו או שעומד בפני עצמו אבל בנפל טפת דיו בב' ונעשה פ"א דאף שלא נתערב מכל מקום הרי נשתנה צורת האות מבי"ת לפ"א וא"כ גוף האות נפסל ובכה"ג ודאי אף שלא נתערב פסול וז"ב כשמש ולבושיה כתלג חוור אמנם בנדון דידן נראה לפענ"ד דכשר כיון שע"י מציצת השבולת מציץ הדיו ממנו ונשאר צורת האל"ף במקומו לפענ"ד בכה"ג כיון שע"י נפיחה אזל לה הפסול לא מקרי חק תוכות וראיה ברורה לפענ"ד ממ"ש בשו"ת תורת השלמים סוף ספר מנחת יעקב דנפיחה לא מקרי נוגע כלל וא"כ כל שלא עשה מעשה בידיו או בפיו וכדומה רק שהסיר המונע ע"י כחו שמציץ בכה"ג לא מקרי חק תוכות ועיין בע"ז דף ע"ב בגישתא ובת גישתא ובטוש"ע יו"ד סי' קכ"ד סכ"ג אבל לא דמי לשם דשם אנח העכו"ם ידו ומנע היין מלירד ואף אם העכו"ם היה מוצץ ע"י קנה לא היה נאסר רק משום ניצוק ועיין בט"ז סי' קכ"ד ס"ק ל"ב ובנקודת הכסף שם אבל נגיעה בגופו לא הוה וגם כאן כל שלא נגע בפיו ולא בידו והוסר מאליו אפשר דלא מקרי חק תוכות כנלפענ"ד. והנה מעלתו כתב לסמוך על דעת רבותיו של הרשב"א שכתבו דאם חסר בסופו אינו נפסל רק ביריעה שלימה משא"כ באמצע והנה מעלתו הקשה מהא דאמרו בב"ב דף ט"ו אפשר ס"ת חסר אות אחת וכתיב לקוח את ס"ת הזה הרי דאף בסוף התורה נמי פסול ולק"מ ולטעמיך קשה ג"כ על התוס' מגילה דף ט' שמחלקין בין פסוק אחד ליריעה וקשה ג"כ משם וע"כ דזה אינו דשם בגוף התורה שנתנה לנו ע"י משה היאך אפשר שיחסר אות אחת ומכ"ש יריעה אחת אבל לקרוא בהספר ודאי לא מפסל וע"כ הדבר ברור דבכה"ג לא נפסל וא"כ יש לצרף כאן דספק אם נפסל ונשתנה הצורה פשיטא דבכה"ג הס"ת כשרה וחלילה לגנז בשביל ספק חק תוכות כנלפענ"ד: