שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ד׳ סימן ק״א (ט״ו)

והנה בשנת תרי"ד י"ג טבת וא"ו ויחי למדתי הסוגיא דטפת חלב ומצאתי בריטב"א שביאר ענין חתיכה נעשה נבילה וענין אפשר לסוחטו דשני דברים הם דחתיכה נ"נ היינו שנעשה כמו האיסור שאסרו ואפשר לסוחטו היינו שנדון כאילו היה אסור גמור מתחלת ברייתו ע"ש בד"ה קסבר אפשר לסוחטו אסור שהתפאר עצמו בזה וכתב שהוא כפתור ופרח. ובזה מבואר דאם אפשר לסוחטו מותר מכל מקום יכול להיות דחתיכה נ"נ והיינו שנעשה כמו האיסור שאסרו ולפ"ז צריך ביאור מ"פ אי קסבר אפשר לסוחטו מותר חתיכה אמאי נ"נ והא אינו תלוי זה בזה ולפענ"ד נראה דזה אינו דאם אפשר לסוחטו מותר לא שייך חתיכה נ"נ דהא אין האיסור באותה חתיכה רק במה שבלע איסור וכיון דנתבלבל בכל החתיכות והרי יצא כל הטעם שבה א"כ נשארה החתיכה מותרת ולמה צריך ששים נגדה אמנם להיפך ודאי יכול להיות דאף דחתיכה לא נעשה נבילה מכל מקום אפשר לסוחטו אסור והיינו במקום שנעשה איסור לעצמו כמו בב"ח דאז אף בשאר איסורים לא אמרינן חתיכה נ"נ היינו משום דנעשה נבילה הוא דנעשה כמו האיסור שנבלע בה וכל שאפשר לסוחטו ונתפשט הטעם בכל החתיכות שוב א"צ ששים נגד החתיכה הנ"ל דהא יצא האיסור ונסחט לכל החתיכות בשוה אבל בב"ח דנעשה עצם האיסור א"כ שפיר חתיכה נעשה נבילה דהא החתיכה נעשה עצם האיסור וזה דפריך לרב דסבר אפשר לסוחטו אסור והא בשר שנפל לתוך יורה בשר אסור וחלב מותר והיינו בב"ח וע"כ דגם בב"ח לא סבר אפשר לסוחטו אסור וע"ז משני דגדי אסרה תורה ולא חלב וא"כ הוה כשאר איסורים ורק הבשר נעשה עצם האיסור ולא הגדי ואח"כ מסיק ביורה רותחת. עוד ראיתי שם דבר חדש דיש לומר דאף מ"ד דאפשר לסוחטו מותר היינו דוקא בב"ח דנאסר בתערובות וכל שנפרד ונסחט הטעם זה מזה חזרו להיתירם ככלאי בגדים לאחר ההפרדה משא"כ בשאר איסורים אסור ע"ש ד"ה אי קסבר והיא מרגליות יקרה ולפענ"ד יש להוסיף דהרי דרך בישול אסרה תורה והיינו בדרך נו"ט וא"כ כל שנסחט הטעם שוב חזר להיתירו משא"כ בשאר איסורים דכל שנאסר לא נפקע האיסור. ובזה נראה לפענ"ד ליישב דברי הראב"ד בהשגות פ"ט ממ"א שכתב דלא אמרינן חתיכה נ"נ רק לר"י דמין במינו לא בטל משא"כ לרבנן והיא תימה דלא שמענו מעולם דר"י ורבנן נחלקו אי חתיכה נעשה נבילה ואנה הסברא שיגזור כן. ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת אם אפשר לסוחטו מותר שוב ודאי לא שייך חתיכה נ"נ דהא אח"כ נסחט האיסור ונתפשט בכל החתיכות וא"כ בבשר בחלב דאפשר לסוחטו מותר א"כ לא שייך חתיכה נעשה נבילה דהא נסחט האיסור ולכך צ"ל דר"י היא דס"ל מין במינו אסור ולא שייך אפשר לסוחטו מותר דהא כל שהחתיכה נאסרת מה בכך שהאיסור אח"כ הלך לו מ"מ הרי במב"מ אסור במשהו א"כ עכ"פ משהו נבלע דזה אי אפשר שיסחט מכל וכל רק בכדי נו"ט אפשר שתסחט ושפיר אוסר במין במינו במשהו וז"ב כשמש אבל בשאר איסורים דאפשר לסוחטו אסור א"כ כל שנעשה נבלה דבחתיכה לא היה ששים וכבר נאסר מה בכך שאח"כ נסחט האיסור מכל מקום בשאר איסורים כל שכבר נאסר אסור וז"ב והראב"ד אזיל שם לענין טפת חלב ושפיר כתב דלר"י הוא דאמרינן חתיכה נ"נ אבל לרבנן לא שייך זאת דהא אפשר לסוחטו מותר בבשר בחלב וכל שנסחט האיסור מהחתיכה שוב אין בה כדי לאסור דהרי בבשר בחלב אפשר לסוחטו מותר. ובזה מיושב היטב קושית הלח"מ שהקשה על הראב"ד דא"כ איך אמרו ממאי דבאפשר לסוחטו פליגי דלמא אפשר לסוחטו אסור והכא במב"מ קא מפלגי והלא אם מב"מ מותר שוב אפש' לסוחטו ג"כ מותר דהרי לא נעשה נבלה ולפמ"ש אתי שפיר דאם אפש' לסוחטו אסו' שפיר נחלקו במב"מ דאף דלרבנן מב"מ מותר מ"מ אפש' לסוחטו אסור וניהו דלא נעשה נבילה מ"מ אפש' לסוחטו אסו' והא דלא נאסרו כל החתיכות דלא שייך נעשה נבלה דהא באמת נסחט החלב בכל החתיכות רק דאמרינן כל שכבר נאסרה החתיכה שוב לא יצתה מאיסורה אבל שאר החתיכות מותרות ויתכן יותר דבאמת מה דאסור אפשר לסוחטו בבשר בחלב צ"ב דהרי סברת הריטב"א נכונה דכל שנסחט הטעם חזרו להיתירם כמו כלאי בגדים וצריך לומר דאדרבא בבשר בחלב דשניהם היתר וההתחברות אוסר הרי אין לך לומר שנסחט האיסור דהרי החיבור של שניהם הוא דאוסר וניהו דנסחט שאינו נותן טעם מכל מקום הרי נשאר בפאות מכדי נו"ט ולא דמי לכלאי בגדים דנפרד לגמרי ולא נשאר שום צמר בהפשתן אבל דבר שנבלע באחרת אי אפשר שיסחט לגמרי. ויש להמתיק הדברים דהרי אביי רצה לומר דבבשר בחלב אפילו כי ליכא נו"ט נמי דהא חידוש הוא ורבא חידש לו דדרך בישול אסרה תורה והיינו דבעינן שיהיה בו כדי נו"ט א"כ זה דוקא שיתחיל ענין בשר בחלב בעינן כדי נו"ט דרך בישול אבל כל שהיה בו כדי נו"ט אף שנסחט אח"כ כל שנאסר דרך בישול בנו"ט שוב לא פקע האיסור ועדיף משאר איסורים דהא בבשר וחלב שניהם היתר והחיבור אוסר רק דבעי בנ"ט וכל שכבר נתחברו ונאסרו לא פקע האיסור וזה ברור כשמש. ולפ"ז לכך לרבנן דמב"מ מותר מכל מקום אפשר לסוחטו אסור דהא באמת נאסר ע"י נ"ט אבל חתיכה נעשה נבלה לא שייך בזה דכל שנסחט אח"כ הטעם לא שייך לומר דיאסר החתיכה האחרות דהא מב"מ בטל ואף דאפשר לסוחטו אסור היינו אותה החתיכה שכבר נאסרה בנו"ט אף שנסחט אח"כ נאסר אבל לא שאר החתיכות דאין בהם דרך בישול ונ"נ לא שייך בזה ודו"ק היטב ועיין כו"פ סי' צ"ב ס"ק ה' ולפמ"ש מיושב כל קושיותיו על הראב"ד ויש ליישב הרבה קושיות על הר"ן אבל כבר הארכתי לעיל בזה רק שלא ראיתי אז דברי הריטב"א וקיימת חילוק שבין בב"ח לשאר איסורים מדעתא דנפשאי ולא מטעמו של הריטב"א: