ובזה יש ליישב קושית התוספות דכל מסית יוכל לטעון כך ולפמ"ש י"ל דמסית היינו הטעה כמ"ש בספרי על פסוק כי יסיתך ואם כן שוגג שייך שליח לדבר עבירה אבל כאן ל"ש שליח לדבר עבירה וכדבר האמור עוד יש לי לומר בישוב הקושיא דבשוגג שייך שליח לדבר עבירה דהטעם הוא דבשוגג שייך לפני עור ולכך הוה שליח לדבר עבירה דנתן מכשול למו וכאן לא שייך זאת דהרי א"ל שהקב"ה אמר שלא יאכלו וצ"ע בזה. וע"ד הפלפול אמרתי במ"ש המלמ"ל דהוה זה נהנה וזה מתחייב ע"פ מה שהבאתי למעלה בשם זקני הרב הגדול מו"ה יצחק הלוי נ"ז ז"ל שאמר בביאור דזה נהנה וזה מתחייב לא אמרינן משום דשלא כדרך הנאה פטור והרי כל שזה נהנה היאך נוכל לחייב את זה הא זה עכ"פ לא נהנה ועפ"ז אמר ליישב קושית התוס' ממעילה דבמעילה דגם שלא כדרך הנאה חייב שוב לא שייך זה נהנה וזה מתחייב ודפח"ח ולפ"ז הרי אמרו בברכות דף ל"ה דקודם ברכה הוא מועל בקדשי שמים ולפ"ז כאן במה שלא הרשה הקב"ה הרי נהנה מקדשי שמים ומעל ובזה חייב אף שלא נהנה וכמדומה שבזית רענן בדרושים פ' בראשית כתב סברא זו:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן ס״ט (כ״א)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.