שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן נ״ט (כ״א)

אמנם נראה דל"ק דאפשר דזה תלוי אם הוה ליעודי תורא א"כ נראה שבאו להזים כל מי שיעיד על אותו שור אבל ליעודי גברא הרי שלשה כתי עדים העידו ואם כן לא באו להזים מי שבא להעיד על השור רק ליעודי גברא אמנם עדיין קשה דאם כן ליעודי תורא לא אתי שפיר ומה קאמר הניחא. אמנם באמת הדבר נכון בפשיטות דניהו דהוה אסטטית ואינם נאמנים בלא"ה מכל מקום לא היה רק ספק ולכך כשבאו הזוממין והזימום שפיר נעשה מועד כל השלשה פעמי' אמנם לכאורה קשה אם נימא דהכחשה לאו תחילת הזמה היא אם כן שוב לא משכחת בזוממי זוממין דכבר הוכחשו מצד עצמם לר"י דאיסטטית היא זו ושוב לא מועיל הזמה ועיין בב"ק דף ע"ד דנחלקו בזה ר' יוחנן ור"א ור"א ס"ל דלאו הזמה היא. אמנם נראה דניהו דל"מ הזמה מ"מ עכ"פ כשנגח נגיחה רביעית שוב בודאי חייב דבאמת היה לו לשמור דעכ"פ ראה שהיה שלשה כיתי עדים וזו כת איסטטית וניהו דאינו מועיל ההזמה להעניש אותן עדים אבל הוא היה צריך לשמור ולכך שוב בודאי חייב וניהו דלא מצי להרוג השור דהא הזימו אותן ולא מועיל מה שהזימו אותן המזימין דהו"ל כהוכחשו ולבסוף הוזמו מכל מקום בנגיחה הרביעית הו"ל מועד גמור ומיושב היטב קושית התוס' דלכך אם אמרינן ליעודי תורא אתי שפיר דהא לא נעשה מועד עד פעם השלישית אבל למ"ד ליעודי גברא יכלו למימר לא ידענא דבפעם הראשון הטעוני המזימין ואף בפעם השני אולי לא שייך איסטטית עד שהוחזקו שלשה פעמים ועיין במכות שם ובחידושי הרז"ה דהאריכו דלחזקה בעי שלשה פעמים ולרשב"ג בשנים הוה חזקה על השלישית אבל בשני פעמים הראשונים עדן לא היה צריך לנטורי ודו"ק היטב כי הוא חריף ועמוק ת"ל: