שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן צ״ב (ד׳)

ואגב אומר בישוב קושית התוס' שם שהקשו בד"ה עד מוצאי יו"ט על ר"ש דמתיר מותר שמן שבנר ומ"ש מיו"ט שמיני של חג ולפע"ד יש לומר דבאמת הא דר"ש מחלק בין מוקצה מחמת איסור למוקצה מחמת מצוה הוא דמוקצה מחמת איסור בעצם הדבר אינו מוקצה רק דאריה דאיסורא רביע עלה משא"כ במוקצה מחמת מצוה דגוף הדבר אינו ראוי לו ומקצהו מדעתו שצריך לו למצותו ולפ"ז שפיר אסור ביו"ט שמיני מחמת יום שעבר ומקצה בעצם משא"כ במותר מן השמן שזה אינו מוקצה בעצם רק שנתקצה כבר זה ודאי דמי למוקצה מחמת איסור ובלא"ה יש לומר כיון דנטפל לסוכה אפשר דיש בו משום סתירה דבה"ש דיום שמיני אסור מחמת יום שעבר ואח"כ יש בו משום איסור דסתירת אהל א"כ הואיל והוקצה למצותו הוקצה לאיסור וז"ש ר"ש הואיל והוקצה למצותו והוקצה לאיסור שהוא אינו מובן דלמה צורך אמר זאת ולפמ"ש א"ש ודו"ק ועכ"פ יש לישב בזה קושית התוס' והרא"ש דלמה אמרו גבי סוכה בשמיני דאסור משום דאתקצאי לבה"ש דהרי הוה מוקצה מחמת יום שעבר דלא אמרינן ונדחקו בזה דעושה מעשה ויושב בסוכה ביה"ש ועיין בתוס' סוכה דף י"א ולפמ"ש א"ש דבאמת הא דלא אמרינן מוקצה מחמת יום שעבר הוא דוקא כשיודע שלאחר עבור בה"ש יהי' מותר בודאי ורק דביה"ש הוא מקצה משום שמא עדן יום שעבר הוא אבל בכלות ביה"ש בודאי יהי' מותר ולכך לא אמרינן מוקצה מחמת יום שעבר אבל כאן בסוכה דביו"ט עצמו אסור משום סתירת אהל ורק קודם יו"ט לא הי' שייך סתירה וא"כ כיון דביה"ש הי' אסור משום מוקצה דיום שעבר ואח"כ יהי' אסור משום אהל שפיר אמרינן מוקצה מחמת יום שעבר וז"ב מאד לפע"ד ומן האמור יש לישב בזה מה שהקשה השעה"מ פ"ז מסוכה הט"ו בהא דפריך הש"ס בשבת הנ"ל ולית לי' לר"ש הוקצה למצותו והתניא סככה בקרמים והקשה דלפמ"ש המהרש"א בשם הג"א בשבת דף כ"ב דבלא נפלו אף בחוה"מ אסור משום ביזוי מצוה וא"כ כיון דהברייתא מיירי בלא נפלו א"כ שוב אסור משום ביזוי מצוה ולפמ"ש א"ש דעיקר הקושיא ממה דסיים הברייתא דאף ביו"ט שמיני אסור והיינו משום מוקצה מחמת יום שעבר וא"כ א"א לומר דמשום ביזוי מצוה הוא דא"כ פשיטא דלא אסור משום מוקצה מחמת יום שעבר כיון דכעת לא הוה מצוה כלל ול"ש בזיון ואף דהתוס' כתבו דזה לא אתי כר"ש לפמ"ש לעיל אף לר"ש אתיא. ובזה מיושב הא דאמרו וממאי דר"ש הוא והתני ר"ח והקשה רש"י דא"כ מר"ח לבד הו"ל למפרך ולפמ"ש א"ש דמר"ח ליכא קושיא דשמא בשביל ביזוי מצוה הוא אבל כיון דעכ"פ חזינן דר"ש אוסר בסכך אף מה שאינו מן עיקר הסוכה רק לנוי שפיר מוכח דמשום הוקצה למצותו אסור מדאסור אף בשמיני וכמ"ש ודו"ק: