שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן צ״א (ג׳)

ובזה מיושב היטב קושית המח"א שם דלשיטת הרשב"ם דמשום נעילת דלת הוא א"כ במקבל מתנה דלא שייך נעילת דלת א"כ לא מועיל כתיבת דאקני ואיך כתב הרמב"ם וטוש"ע גם במקבל מתנה שקיבל עליו אחריות דדין מתנה כדין לוקח שגובה חצי שבח והא כיון דבמתנה ל"מ דאקני איך נוטל חצי השבח ע"ש ולפמ"ש יש לומר דבאמת גם הרשב"ם ס"ל דמועיל מטעם ששיעבד גופו רק דא"כ הי' בעי קנין וכמ"ש הבעה"ת ובאמת הש"ך פקפק שם בסי' סמ"ך דלמה צריך קנין וכתב הקצה"ח סי' מ"ם דאם מחייב עצמו על עתיד בעי קנין רק כשמחייב עצמו תיכף הוה כמו קנין אודייתא דמודה שחייב ולכך לא בעי קנין ומעתה בשלמא בבע"ח או הלוקח דאינו מחייב עצמו כעת רק שמקנה לו מה שעתיד לקנות בעת שיטרפו אותו א"כ שפיר צריך קנין אבל בנותן מתנה הרי מודה שחייב לו כך וכך והרי מתחייב עצמו במה שאינו חייב וא"כ כל שמתחייב באחריות הוה כאלו הודה שנתחייב לו כך וכך ולא בעי קנין ולכך במקבל מתנה שפיר מתורת חיוב הוא וא"צ לטעם נעילת דלת ולא בעי קנין (ובאמת אם נימא כמ"ש המח"א דלא שייך במתנה משום נעילת דלת מיושב היטב קושית הרב המאוה"ג מו"ה בעריש אבד"ק נאהרייב נ"י שהקשה אותי דלמה לא מוקי הש"ס הך דאין מוציאין לשבח במקבל מתנה דלא שייך משום נעילת דלת וגובה השבח כיון שהוא באחריות ולפמ"ש א"ש דא"כ היאך גובה המקבל מתנה השבח מב"ח הא ל"מ דאקני ואף לפמ"ש דמועיל) ובאמת שבשיטה מקובצת בב"מ בסוגיא דשבח מביא בשם רמב"ן דכל דאמרינן דדאקני קנה אף בלא דאקני גובה הב"ח השבח אף בלא כתב לו דאקני ובזה פירש הקצה"ח סי' קט"ו ס"ק ד' דברי הה"מ ודבריו נכונים (ואני מוסיף דעפ"ז א"ש לשון התוס' בב"מ שהקשו דאדרבא לוכח מהכא דלא משתעבד מדלא טריף הבע"ח מנכסים שגבה הלוקח והדבר תמוה דעכ"פ יקשה היאך גובה בע"ח את השבח והא הוה דאקני ולפמ"ש י"ל דלא משתעבד כלל רק דבעי קנין וכדעת המורים שהביא המח"א וא"כ בבע"ח שפיר י"ל דכל שמשתעבד שוב אף בלא קנין ואפילו לא כתב לי' הכא כיון דהוה כאילו פירש מועיל לגבי שבח אברא דלפ"ז עדיין יקשה דא"כ אין התחלה לקושיתם דמהיכן מוכח דלא משתעבד דלמא אדרבא משתעבד אף בלא קנין ומה דלא גבי הבע"ח דמיירי דלהבע"ח לא כתב דאקני ולהלוקח כתב דאקני ובע"ח שפיר גובה אף בלא כתב דאקני וכמ"ש בשיטה מקובצת דלענין השבח הו"ל כאילו פירש אך ז"א דלפמ"ש שפיר צריך קנין כיון דמחייב עצמו וא"ל דמשום נעילת דלת חייב אף בלא קנין דלענין שבח לא שייך נעילת דלת) ועכ"פ מבואר דלא כהמורים דצריך קנין דאל"כ עכ"פ כשלא פריש דאקני בודאי לא קנה דאקני ולא משתעבד והנה אם נימא כמ"ש המח"א דלשיטת הרשב"ם ל"מ במקבל מתנה דאקני דל"ש נעילת דלת הי' מקום ליישב דברי הש"ס דאמרו מדרישא בגוזל ונגזל סיפא נמי בגוזל ונגזל והקשו התוס' דלפרוך מרישא גופא ולפמ"ש י"ל דבאמת שאלני הרב המאה"ג מו"ה בעריש אבד"ק נאהרייב דלוקי במקבל מתנה באחריות דלא שייך משום ריבית ושפיר גובה חצי שבח אך לפמ"ש המח"א א"ש דבאמת לא שייך נעילת דלת במתנה וצ"ל הטעם משום חיוב ולפמ"ש כיון דהוא מתורת חיוב הי' צריך קנין וא"כ כיון דבעי קנין שוב גובה אף השבח ג"כ מנכסים משועבדים וכקושיית המח"א ומעתה זהו בסיפא דמבואר דהשבח אינו גובה אף רק מבני חרי אבל מרישא לא הוה מצי למפרך דהוה מצי לשנויי דמיירי במקבל מתנה ודו"ק אמנם אי קשיא הא קשיא בהא דפריך הש"ס בב"ב שם מנפל הבית עליו ועל יורשיו וממאוחרים דדאקני הוא אלמא דאקני משתעבד וקשה ניהו דדאקני משתעבד והא שם לא קנו מידו ואכתי אמאי מאוחרים כשרים והא עכ"פ לא קנו מידו ולא מועיל וע"כ דלא בעי קנין וצ"ע: