שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן פ״ט (ג׳)

ובזה מיושב מה שהקשה הר"ן בהא דאמר שם דסיכך במבוי שיש בו לחי דאמרינן מיגו דהוה דופן לשבת הוה דופן ללחי והקשה הר"ן בעצמו דכאן יקשה נימא להיפך וכאן לא שייך תירוצו של הר"ן הנ"ל ונדחק ולפמ"ש א"ש דשם שוב שייך לומר הואיל והותרה לשבת הותרה לענין סוכה כיון דאיסור שבת קדום והותר ודו"ק. אברא דלפמ"ש דביה"ש הי' מותר שוב יש ליישב קושית הר"ן הראשונה ג"כ כיון דביה"ש הי' מותר שוב שייך לומר הואיל והותר לביה"ש והוה דופן לענין סוכה הותר לשבת ג"כ ודו"ק כי קצרתי. והנה לכאורה רציתי לומר דלכך הוצרך הר"ן לדחוק דא"א שיכשיר התורה לחצאין דהרי אנן קי"ל בסי' שס"ב ס"ג דמחיצה שנעשית בשבת ל"ש מחיצה וחייב המטלטל עליה וא"כ כאן דלא נעשה מחיצה רק ע"י שנעשית דופן לסוכה ע"י שנקראת סוכה וזה נעשית בשבת גופא וע"ז הוצרך הר"ן לחדש דכיון שכבר הכשירה תורה לענין דופן לסוכה בימות החול א"א שכשירה לחצאין וא"כ ל"מ שנעשה בשבת ורק דכיון דהתורה הכשירה לענין סוכה ממילא כשרה לענין שבת אף שחג הסוכות חל תיכף יום ראשון בשבת ובזה ממילא מיושב דלכך להיפך דאמרינן דמיגו דהוה לשבת הוה דופן לסוכה שפיר אמרינן משום דלענין שבת מועיל פשיטא דמועיל לענין סוכה כנ"ל ע"ד הפלפול דבאמת יש לדחות דהמחיצה לא נעשית בידים כאן בשבת רק משום דנחשבת לדופן לסוכה נחשבת דופן לשבת אמנם בגוף הדבר דמחיצה הנעשית בשבת דלא מועיל לטלטל בו מקורו מהש"ס שבת דף ק"א גבי ספינות קשירות בחזרו ונקשרו וכן במחצלאות הפרוסות דאמרינן דחזרו ונקשרו בין שוגגין ובין מזידין חזרו להיתירן הראשון ופריך האמר ר"נ ל"ש לזרוק אבל לטלטל לא ומשני אמזיד ונחלקו בזה רש"י ותוס' והש"ע פסק כפיר"ת ועכ"פ קשיא לי דלמה אוסר ר"נ לטלטל הא כיון שכבר עבר ונעשה מחיצה למה לא יועיל דל"ש לומר משום כל מלתא דאמר רחמנא לא תעביד דהרי באמת מבואר בסי' של"ט ובסי' תקכ"ד דכלן מה שעשה עשוי ועבט"ז בסי' תקכ"ז מ"ש בזה לחלק ובאמת לפמ"ש בסי' ר"ח בחו"מ לחלק דיומא הוא דקגרים ע"ש בסמ"ע ובש"ך וא"כ גם כאן רק איסור שבת גרם ולמה לא יועיל וצ"ל דלפי שיטת ר"ת דמזיד קאי על הסיפא במחיצה שנעשה בשבת ואם כן לפמ"ש המהרי"ט דבמקום דאם נימא דל"מ נתקן האיסור אמרינן דאי עביד לא מהני ונתקן האיסור ע"ש וא"כ כאן דאם נימא דל"ש מחיצה ול"מ לטלטל שוב לא עשה איסור דכל עיקר עשיית מחיצה דאסור הוא משום שמתקן לענין שיהי' מחיצה להתיר טלטול וכל שנאסר בטלטול שוב אסור ול"מ ונתקן האיסור וז"ב מאד ולשיטת התוס' בעירובין דף מ"ד גם מחיצה מן הצד כל שיש תועלת להתיר אף תוס' אהל אסור ע"ש וא"כ כל שאין מתיר שוב לא אכפת לן במחיצה מן הצד: