ובגוף הענין דהזמה מלתא אחריתי נראה לפע"ד דהכוונה הוא דע"כ לא פסלה התורה קרובים רק דעדות קרובים לא יועיל הן לטובה או לרעה אבל כאן העדות כשר והזמה הוא היפך העדות שבאמת שקר העידו שלא הי' שם ונמצא לא ממיתין אותו ע"פ עדות הקרובים רק על מה שזממו להרוג בשקר וזה לא פסלה התורה בקרובים ואטו אם קרובים יהרגו נפש ביחד אם נימא דשנים שהרגו חייבים יפטרו בשביל שהם קרובים ודו"ק אחר כמה שנים נזדמן לידי ספר מנחת אהרן וראיתי שהקשה קושית מעלתו והוא הלך בדרך חריפות כדרכו והנלע"ד נכון כתבתי:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן פ״ו (ד׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.