שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן פ״ו (ג׳)

ובזה אמרתי דבר נחמד לישב קושית הגאון בעל נו"ב מהד"ק חלק אהע"ז סי' ע"ב בהא דדחי רבא שאני הזמה דמלתא אחריתי הוא ופירש הנימוק"י בב"ב דף נ"ו דהיינו שכן ראובן מעיד שזו א"א היא ואח"כ נהרג עצמו עלי' כשבא עלי' ע"ש וע"ז הקשה דאם נימא דבעינן עדות שאילה"ז א"כ ל"ש דהזמה מלתא אחריתי דהרי בשעת הגדת העדות לא הוה הגדה דאינו ראוי להזמה ולפמ"ש א"ש דבאמת הי' ראוי להזמה כיון שבאו עם השלישי ויש לומר דהוא בא תחלה וא"כ הי' ראוי להזמה כשיזומו את האחר והאחים דאז לא יומת עפ"י הקרוב דבלא"ה הי' שני עדים הוא והאחר ומה שהוזמו הם זה מלתא אחריתי שקרה שהי' כן אבל שפיר הוה עדות שאילה"ז וז"ב. ובזה יש ליישב דברי הרי"ף שהביא הירושלמי דכתב הטעם דקרובים פסולים לפי שיהא נהרג בעדות הקרובים ותמה הר"ן בספ"ב דכתובות דהא בש"ס דילן דחי זאת ולפמ"ש א"ש דבאמת ע"כ לא דחה הש"ס דילן רק משום דמשכחת לה הזמה כשהעיד השלישי אבל הירושלמי הוכיח היכא דלא יהי' רק בנים בלבד או קרובים נמצא יהי' נהרגים בעדות הקרובים ואף בד"מ בעינן שיהי' כאן עכ"פ לעונש כמ"ש הש"ך בחו"מ סי' ל"ג וז"ב ודו"ק ובמ"ש יש ליישב קושית מעלתו דלכך הביא רמב"ח ראיה מהא דאין מזימין רק שניהם דיש לומר דבאמת ידע רמב"ח הסברא דהזמה מלתא אחריתי וכדאסברה לה הנימוק"י דפעמים שנהרג בעדות עצמו וא"כ בשעת הגדת העדות הי' עדות מועיל אבל קשיא לי' דכיון דל"מ מה שמזימין אחד בלבד ונמצא גרם לו מיתה הזמת חברו ונהרג ע"פ קרובים וע"ז משני דהזמה מלתא אחריתי הוא דע"כ לא אמרה התורה לא יומתו עפ"י קרובים רק כשהקרוב הי' גורם בעדותו להרג אבל כאן דרק בשביל הזמתו גרם המיתה והזמה מלתא אחריתי וכשר וז"ב כשמש: