שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן פ״ה (ד׳)

והנה הכ"מ כתב דלכך מותר למכור מעט מעט לנכרי דיש לומר דקנהו לצורך ביתו ויכלה קודם פסח ולפע"ד כוונת הכ"מ עפמ"ש המהרי"ט ומהרשד"ם דאף דאיכא ס"ס שמא אף שימכרם לישראל יאכלנו הישראל קודם הפסח מ"מ הו"ל כעושה ספק ספיקא בידים ולפ"ז נ"ל ברור דכל שיש לתלות דקונהו לצורך ביתו א"כ עכ"פ ספק בידים אינו עושה דיותר מסתבר לתלות דקונהו העכו"ם לצורך ביתו ויכלה קודם הפסח ושוב אף שיוכל להיות שימכר לישראל עכ"פ לא עשה ס"ס בידים ובזה מיושב כל קושיות המ"א שם על הכ"מ ע"ש דלכך צריך שימכרנו קודם הפסח דכל שאין מקום שיכלה קודם פסח יש לחוש שמא ימכרנו העכו"ם לישראל ועושה ס"ס בידים ומה שהקשה דא"כ למה טרח למפינהו ולמזבן לעכו"ם הי' לו לצוותו שימכרו מעט מעט לפמ"ש לק"מ דכל שאין כאן ס"ס דכל שימכרנו לישראל יהי' אסור א"כ בכה"ג לא סמכינן שהעכו"ם קונה לצורך ביתו ושאני חמץ דיש כאן ס"ס וכמ"ש המהרי"ט וכמ"ש בכוונות הכ"מ וזה ברור. ובזה מיושב הרבה קושיות של המ"א ובזה מיושב ג"כ מ"ש המ"א שם ס"ק ד' דקודם ששהה שיעור מיל מותר למכרו לעכו"ם ותמה במק"ח דהא מ"מ אח"כ כשיתחמץ יש לחוש שמא ימכרם לישראל ולפמ"ש יש לישב כיון דעכ"פ אינו עושה ס"ס בידים דכעת אין כאן איסור עכ"פ ס"ס בידים אינו עושה ומותר ודו"ק: