שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן פ״ג (ג׳)

והנה בשנתרי"ז עש"ק נשא ב' י"ג סיון הגיעני מכתב משינאווע מהרבנים הדיינים מו"ה יצחק מאיר ומו"ה צבי ליפא פריש נ"י בשני אנשים ששכרו חזקת השכר זה כמה שנים וזה כשנה שבא אחד ושכר מהשר החזקת שכר על כמה שנים וכעת בא אחד מהשנים ותבע חזקתו שהיה לו והריוח שהי' לו ועל להבא רוצה שיהי' שותף בחציו כפי שהי' לו מקודם והשיב המחזיק כעת שירד ברשות ששאל להרב אב"ד ואמר לו שאינו אומר לא איסור ולא היתר וע"כ חשב שאינו עושה איסור ואף שהרב שלח לו אח"כ שיש איסור בדבר כבר הי' עושה מעשה ושכרו ואעפ"כ אם ירצה ליתן לו מעות מחצה כפי המגיע עליו יתן לו המחצה וע"ז עשו ת"כ ואח"כ א"ל כמה פעמים שיתן לו חלקו ולא ענהו והתרה לו שיתן חלקו ובאם לאו לא יהי' לו טו"מ ולא השיב לו כלום וגם טוען שיוכל לברר עפ"י עדים שמחל לו בשביל שלא הצליח במלאכתו והשיב הלה שהחזיק בראשונה שלא מחל לו ומה שלא נתן לו מעות חלקו מפני שא"ל שיתפשר קודם עם השותף השני וכל שלא נתפשר לא רצה ליתן לו ולמה יתן לו והלא אינו עדיין של המחזיק הב' וע"ז פסקו דל"מ מה שהרויח כבר ודאי א"צ ליתן דהרי מחל לו ובשביל ת"כ לא קנה והרי סלק עצמו וכן אם יברר המחזיק כעת שמחל לו אז היה מועיל מחילה כמ"ש המלמ"ל ה' אישות וכן אם יקבל השותף הא' שלכך לא נתן לו מעות שהי' סבור שהוא עדיין לא נתפשר עם השותף השני לא אבד זכותו כמבואר לענין מצרנות בכה"ג דאם לא נתן מעות בשביל שהי' סבור שמגיע לו דמים לא אבד זכותו ובענינים כאלו ל"ש דברים שבלב ולפע"ד הדין עם המחזיק כעת אף שלא יברר כיון דהוא טוען שהיה לו טענות שיוכל לשכור העסק והרב לא השיב לו איסור ע"כ חשב שמותר ואומר מותר שוגג ואף שנתן לו ת"כ אינו עושה שום קנין ומה גם שלא קיים כפי ת"כ ומה לנו בדברים שבלב והא לא עדיף מכל ספק בתקנה שחזר הדין לסיני וה"ה בזה החזקה אינו דין רק מצדו עשית הישר והטוב פשיטא דדברים שבלב ל"מ כנלפע"ד ועיין נתיבות סי' קע"ו ובב"ש סי' צ' אי חזקות מקרי מטלטלין או קרקע ולבי אומר לי שמה שלא נתן המעות הוא שהמתין עד שיראה אם יצליח הלה בהחזקה אז יתן לו חלקו וע"כ איבד זכותו ודברים שבלב לא יוציא מה שזה מוחזק בודאי ואין ספק מוציא מידי ודאי: